| משה שלום,
לגבי שאלתך הראשונה – יש לבחון באופן פרטני את השקר אשר הופץ עליך. לא כל אמירה היא לשון הרע, גם אם אין בה אמת. כך לדוגמה, אם השקר שהופץ עליך הוא שנפרדת מבן זוגך בשל ויכוח על רקע פוליטי, ספק רב אם הדבר מהווה לשון הרע. אם השקר הוא שנפרדת מבן זוגך מכיוון שנתפסת בוגד בו, סיכוי רב יותר שהדבר יהווה לשון הרע. אם השקר הוא שנפרדת ממנו בשל אלימות פיזית או מינית שנקטת כלפיו, בוודאי שמדובר על לשון הרע. כלומר, יש מדרג בין הדברים, ויש לבחון מה בדיוק נאמר, על מנת להכריע האם הדברים עונים על ההגדרה של לשון הרע, בחוק ובפסיקה. רק לאחר בחינת הדברים אשר פורסמו בפועל, ניתן יהיה לחוות דעה ולתת תשובה האם ניתן לתבוע בגינם מכוח חוק איסור לשון הרע.
לגבי שאלתך השניה – על מנת להוכיח פרסום לשון הרע תצטרך בראש ובראשונה להוכיח את עצם אמירת הדברים על ידי הנתבע. ההוכחה יכולה להיות באמצעות ראיות ישירות (מסמכים, תכתובות, הקלטות, ועוד), או באמצעות ראיות עקיפות (עדים ששמעו את הדברים למשל). ברגע שתוכיח את רכיב הפרסום, ואת היותו לשון הרע, הנטל להוכיח כי הדברים אמת, וכי יש בהם עניין ציבורי, עובר לנתבע. כמו כן, ברוב המקרים אין צורך להוכיח נזק שנגרם לך כתוצאה מהפרסום, וניתן לתובע את הפיצוי על סך 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, מכוח סעיף 7א לחוק.
מקווה שהייתי לך לעזר.
|