|
| בנק מקבל עיקול על כל נכסי החייב. הבנק מכר לחייב שק בנקאי הרבה לפני קבלת העיקול הכללי ואין לו חשבון או כסף בבנק.. האם השק הבנקאי שנתן נחשב כחוב של הבנק לבעל השק במועד קבלת העקול, ולכן מוטל על הבנק לדווח עליו להוצל"פ כחוב ? או לא. שאלה שניה, בהנחה שזה לא חוב של הבנק, האם ברגע שבעל השק הבנקאי יציג אותו לבנק לפירעון, האם הבנק רשאי בו ברגע לעקל את הכסף שמגיע לבעל השק מהבנק בגלל העקול ובעל השק לא יקבל כסף ? או, האם הבנק רשאי לסרב לשלם את השק הבנקאי בגלל העקול הנ"ל ? האם להודעת העקול לבנק במצב כזה יש בכלל ערך ? שאלה שלישית, השק נמסר לבעליו לפני שיצא לאור חוק המזומנים, והשק עולה על הסכום שחוק המזומנים מגביל. בהנחה שהבנק החליט לשלם את השק כאשר הוצג לו לפירעון היום, האם הוא חייב לשלם את כולו במזומנים, או שהחוק הזה מגביל אותו ביחס לתשלום ? שאלה רביעית. לאדם יש כסף בחשבון בנק לפני שיצא חוק המזומנים לאור וביקש את הכסף במזומן מיד, והבנק סירב ומסר שק לנפרע בלבד עם קרוס. האם הבנק היה מוגבל על פי חוק הלבנת הון לתת שק בנקאי קרוס ולנפרע בלבד, או שהיה מותר לו לתת שק בנקאי על שם, או לשלם את תכולת החשבון במזומן ? האם היה קיים חוק לפני חוק המזומנים שמכתיב לבנק כיצד לנהוג ביחס לגובה הסכום בעת הוצאת השק, או שהוא רשאי להכתיב לבעל החשבון את דרך רשום השק כרצונו (שק קטן במזומן שק גדול בשק בנקאי קרוס ולנפרע בלבד), ולהגביל אותו בעתיד בעת הפירעון ? ושאלה אחרונה. אם הבנק הגביל בזמנו את השק באמצעות קרוס, ולנפרע בלבד, האם ניתן לפנות לביהמ"ש בצו עשה היום כדי שימחק את הקרוס, וישלם במזומן, או לפחות ימחק את ה"נפרע בלבד", וישאיר את השם, כך שניתן להסב אותו ? (כמובן, כאשר אין חשש להלבנת הון או מימון טרור. ). ובגררה, האם יש סיכוי לתביעה כזאת.
|