רוזה שלום,
נקודת המוצא היא שככל שיש זהות בשיעור הזכויות ברכוש המשותף בין בעלי הדירות, או יחסיות קרובה, מתבקש שכל בעלי הדירות יקבלו תמורות זהות. לעיתים ישנם אילוצים תכנוניים, כפי שהצגת בשאלתך, שמונעים זהות בתמורה בין הדירות לבין עצמן.
המענה צריך להיבחן ראשית לפי החוזה עצמו - האם קיימת התייחסות כלשהי למצב שיש בו שוני בין התמורות או הפחתה בתמורות ביחס לתכנון הראשוני שהוצג לבעלים. האם יש מנגנון לפיצוי או זכות להתנגדות וכיו"ב.
בהעדר התייחסות בחוזה (וחבל שכך), יש לפנות להגיון. לא סביר שבעל זכויות אחד יקופח לעומת שכניו באופן מובהק. מנגד, הפסיקה פונה באופן גורף לקדם פרויקטים לפי תמ"א 38, בשל אינטרס החיזוק של המבנים מפני רעידות אדמה. בל נשכח שזוהי מטרת החוק מלכתחילה.
לכן יש למצוא פתרון שיניח את דעתו של אותו בעלים לתמורה אחרת במסגרת הפרויקט, על חשבון ההפסד שנגרם לו בגין התכנון החדש.
מאחר שאין לי די פרטים לא אוכל להרחיב על פתרונות, אבל כאלו תמיד יש בשפע. צריך קצת ניסיון ורצון למצוא אותם, הם שם. מקווה שתשכילו למצוא אותם לפני קיום הליכים מיותרים אצל המפקח/ת.
בברכה,
הדר פינק טבת, עו"ד
מנהלת פורום תמ"א 38
ביאליק 3, חיפה
טלפון: 077-4049484 , מייל: Hadar@tevetlaw.com
|