המועד להגשת עתירה מנהלית

כמו כן זוהי תובענה ולא עתירה כפי שכתבתי מעלה.

בנוסף, אלו הממצאים שאני מצאתי.

מצאתי פסיקה מהעת האחרונה אשר אזכרה את החלטת ביהמ"ש בעת"מ (מינהליים ת"א) 25748-04-19 - שבו הורה ביהמ"ש לעניינים מנהליים, על מחיקת העתירה המנהלית שעניינה בתקיפה החלטה שניתנה בהליך השגה מנהלית (ראו עת"מ (מינהליים ת"א) 27378-12-19 יהודית ברנדשטטר נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 06.02.2020)‏‏ 

לגופו של עניין – במצב רגיל ניתן להגיש תביעה אזרחית תוך 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.

אולם מאחר ובפס"ד מטה, בית המשפט חזר ואמר כי תביעה שעניינה החלטה בהשגה משפטית, תבחן בהתאם לעקרונות הביקורת של המשפט המנהלי - עלינו ליתן את הדעת לעניין השיהוי. ברור שהגשת תביעה זמן רב לאחר שניתנה החלטה בהשגה המשפטית יהיה בה כדי להוות שיהוי.

המקרה שבעניינו הינו "השגה משפטית" על שומת מקרקעין, אשר הוגשה למחלקה המשפטית ברמ"י ולא לוועדת ההשגות.

בהתאם לפסיקה המובאת להלן, כאשר מדובר בתקיפה של החלטה שניתנה בעניין הגשה משפטית על שומה דינה להתברר בבית המשפט אזרחי בהתאם לשווי התביעה.

בפס"ד עת"מ (מינהליים ת"א) 25748-04-19 נכסי חלקות 27 26 בגוש 7096 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 02.07.2019)‏‏ - מחק בית המשפט עתירה שהוגשה ע"י עותרות, שביקשו לתקוף החלטה שניתנה ע"י מנהלת המחלקה לייעוץ משפטי במרחב העסקי ת"א ברמ"י, בעניין שומות מקרקעין ומפרטיים כספיים שהוצאו להם.

• נקבע כי על מנת שתוקנה לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית לדון בעתירה, צריכים להתקיים שני תנאי מצטברים: האחד – הרשות או הגוף אשר את החלטתם מבוקש לתקוף במסגרת העתירה מנויים בתוספת הראשונה לחוק; השני – העניין בגינו מוגשת העתירה מנוי בתוספת הראשונה לחוק. סעיף 59(3) לתוספת הראשונה לחוק, שעניינו ב"רשות מקרקעי ישראל" קובע כדלקמן: "החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל".

• בפס"ד זה, העניין שבמחלוקת היה אכן "השגה על שומת מקרקעין", אולם היה מדובר בהשגה משפטית ולא שמאית. הרשות או הגוף שנתן את החלטה לא היה "ועדת ההשגות"- אלא החלטה ניתנה על ידי מנהלת המחלקה לייעוץ משפטי במרחב עסקי ת"א אצל המשיבה ועל ידי המשיבה עצמה, כאשר על ההחלטה כאמור חתומה ראש צוות בכיר לקידום עסקות במרחב עסקי ת"א אצל המשיבה.

• ביהמ"ש קבע כי אם כוונת המחוקק הייתה להרחבת המונח "ועדת ההשגות" באופן שהסמכות של בית המשפט לעניינים מנהליים תחול גם על החלטות שאינן של ועדת ההשגות, כמו של היועץ המשפטי של המרחב, מן הראוי שהמחוקק יאמר את דברו מפורשות ויעשה את התיקון הנדרש והמתבקש לכך (כפי שנעשה בצו לא מזמן בשנת 2018 שהעביר סמכות מבית המשפט האזרחי לבית המשפט לעניינים מנהליים)."

• בית המשפט קיבל את טענת המשיבה (רמ"י) כי במקרה הנ"ל תקיפת המענה להשגה משפטית הינה בבחינת הליך אזרחי אשר בית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת לדון בה. כמו כן ציין בהית המשפט כי טרם תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים כל התובענות שעניינן בשומת מקרקעין התבררו בפני הערכאה האזרחית המוסמכת תוך שנקבע כי מדובר במחלוקת כספית במהותה.

תודה רבה על כל העזרה.