|
| ליאור יקרה, עבירת הסחיטה באיומים בהחלט יכולה להתקיים במקרה שאת מתארת והכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה- נוסח העבירה בחוק העונשין : " 428. המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים."- יחד עם זאת, קיימת גם הגנה של זוטי דברים במשפט הפלילי הקובע כי : " 34יז. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך." וכן שיקול דעת של התביעה האם להגיש כתב אישום במקרים הללו. כך שקיים הבדל בין מקרה בו צרכן קיבל סחורה/ שירות מעסק ואין לו הצדקה שבדין לקבל את כספו חזרה והוא מחליט לאיים שלא כדין על בעל העסק כי אם לא יחזיר לו את כספו הוא יפרסם עליו ביקורת צרכנית שקרית באינטרנט ( פרסום שכזה אגב יכול להוות עבירה ועילה לתביעה גם לפי חוק איסור לשון הרע ) לבין מקרה בו אדם זכאי בהתאם לחוק הגנת הצרכן לקבל את כספו חזרה ובעל העסק מסרב לכך ובשל כך מושמע האיום האמור, שאז גם אם ניתן אולי לראות בכך סחיטה באיומים, המקרה יפול במסגרת סייג זוטי הדברים. מקווה שהייתי לך לעזר
בברכה,
אמיר מורשתי, עו"ד
מנהל פורום פלילי
|