| פונה יקר, לטובת שאר גולשנו אבהיר בקצרה מהות הטענה של "אין להשיב על האשמה" ובהמשך אתשדל לענות לשאלתך: בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדן הפלילי , כשמסתיימת פרשת התביעה ( כלומר העידי כל עדי התביעה הרלוונטים להוכחת האישום ) יכול הנאשם לטעון, כי נכון לזכותו מאישומיו, שכן התביעה לא הצליחה במסגרת הבאת ראיותיה להראות אפילו שמץ של ראייה המסבכת את הנאשם בביצוע מעשה העבירה ולכן מן הראוי לזכותו כבר בשלב הזה מבלי שיצטרך להעיד ולהביא את עדיו. מדובר בטענה נדירה יחסית וככלל לא בוחנים בשלב זה את מהימנות הראיות אלא אם נראה בעליל, שראיות התביעה הן כל כך לא אמינות ומופרכות שאף ערכאה שיפוטית בת דעת לא הייתה יכולה להסתמך עליהן. במקרה ובית משפט מקבל את הטענה הרי הוא אמור לזכות את הנאשם. הפסיקה כן מאפשרת לבית המשפט לקבל הטענה רק בנוגע לחלק מהאישומים ולזכות את הנאשם רק מאותם אישומים שלגיבהם התקבלה הטענה, ובמקרה כזה מדובר בזיכוי חלקי בלבד ועל כן הערעור עליו יבוא רק בשלב הערעור על פסק הדין כולו ( ראה ע"פ 121/88 מ"י נ' דרוויש ) . נראה אם כן, שניתן גם בהתאם לפסק הדין לטעון הטענה רק בנוגע לעבירה אחת מתוך רשימת העבירות, אם הבסיס הראייתי לגביה הוא נפרד באופן שניתן היה תיאורטית להגיש בגינה אישום נפרד בכל מקרה אחר, לטעמי, לא ניתן לקבל את הטענה בשלב הנוכחי אלא רק לאחר סיום שמיעת התיק כולו. מקווה שהייתי לך לעזר בברכה,
אמיר מורשתי, עו"ד
מנהל פורום פלילי
|