|
| שלום וברכה,
לפני כשבועיים וחצי בוצעה לי כריתת חצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי מתקדם יחסית (שבוע 7+)
בעודי מתאוששת מהטראומה שחוויתי. חושבת אולי זה היה נמנע?
הגעתי בפעם הראשונה למיון בשבוע 5+6 עם תלונה על כאבי בטן תופת וכמעט התעלפות, בדיקת בטא הראתה יותר מ1500, לא נמצא שק, רק אחרי בדיקות חוזרות ראו "שק פכוז" ושחררו לבית מסרו מעקב אצל רופאה בעוד שבוע, ובדיקת בטא אחרי יומיים. בבדיקה נראה הכפלה סבירה. בביקור אצל הרופאה בקופ"ח שבוע לאחר מכן טענתה שראתה שק גדול מתאים לשבוע 8, אך לא רואה דופק שולחת לאולט' ,שם הטכנאית שוללת שק ומדווחת על חוץ רחמי.ומשם במיון עוד בדיקות בהן נקבע כי זה בחצוצרה.
האם לא יכלו לעשות את הבדיקות בצורה מקצועית יותר עוד בפעם הראשונה במיון ולמנוע את הניתוח?!?!
קראתי על כך, וכורתים חצוצרה רק כאשר היא ניזוקה. במקרה שלי היא היתה שלמה, לא היה נוזלים באגן. ולא היה קרע או חסימה על פי דוח ניתוח. יודעת שבמקרה של הריון חוץ רחמי אפשר להוציא רק את תכולת ההריון ולא את החצוצרה , במיוחד לנשים שרוצות עוד ילדים. במיוחד שיודעים את הרקע שלי , 2 ניתוחים קיסריים שאגב יתכן מאוד שהראשון(חירום) הוא גם לא בצדק. הפלה טבעית לפני שנה וחצי וחוסר קליטה מאז. עוד אציין כי התלוננתי רבות בקופח על ציסטה בשחלה שהתגלתה עוד בהפלה הקודמת, ושום רופא לא היה מוכן לבדוק אלא הפנו אותי למרפאת פוריות ישר. ואכן בניתוח גם הוציאו את הציסטה. האם נכון לבצע כריתה שכזו בלי להסביר את ההשלכות? בלי להסביר שייתכן ועכב כך סיכוי שאצטרך טיפולי פוריות גבוה יותר? נשארתי עם צלקות , פיזיות ונפשיות. במיוחד אחרי יחס משפיל ומזעזע במחלקה.
אודה לעזרתך ,
|