ביטוח קולקטיבי של העירייה

4.5.2020  
נושאי השאלה: חובות חברות הביטוח כלפי המבוטחים, גיל מרבי לביטוח, מה משמעות ביטול ביטוח התשלומים לשאירים במקרה של תביעה 24 חודשים בטרם יציאה לפנסיה. מה קורה עם כל הכסף שנצבר. וכיצד בקביעת 60 תשלומים של פנסיה הסכום החודשי לא גדל פי 4 מאשר בחירה של 240 תשלומים.
בנוסף האם כל תשלום שמחולק מתוך סך התשלומים מוריד מערך הצבירה הכללית או שמא ערך הצבירה נשמר בכל מקרה לסיום התשלומים ו/או עת הולך האדם לעולמו ואז גם האם זה עובר לשארים או יורשים ומה ההבדל בינהם בפרט כאשר בטל התשלום המבוטח עת תבעת במהלך 24 החודשים בטרם יצאת לפנסיה.
ומהי בכלל יציאה לפנסיה: האם זה הגעה לסוף תקופת הביטוח אפילו אם אתה ממשיך לעבוד למשל הביטוח מסתיים בגיל 64 אך המשכת לעבוד עד גיל 65. האם ניתן לקבל את הפנסיה במקביל לשכר או חובה קודם לסיים יחסי עובד מעביד? או שמא כבר הגעה לגיל הפרישה קבוע בחוק 62 או שמא 67 או 70 בהם דמי הזקנה אינם תלוויים כבר בהכנסה. והאם פנסיה נחשבת כהנסה לדמי הזקנה.?

המדובר בביטוח הכולל פנסיית נכות קולקטיבית שעובדי עירייה  מבוטחים בה.
אשר באופן אוטומטי קבעו מטעם חברת הביטוח גיל 64 סיום הביטוח שנחתם בשנת 2012.
כאשר באתר של החברה מודיעה החברה שהביטוחים מאפשרים קביעה עד גיל 67. אך זה כמובן לא נמסר בכל שלב כלשהו גם לא לפני ולא לאחר החתימה של העובדת. והעובדת ציפתה עם שינויי החקיקה לגבי גיל יציאה לפנסיה ו/או בכלל בגיל 67 ולא 62 ולא 64. או אז מצבה היה בהחלט ללא מצב סיעודי. 
הרי האישה הסבירה תבין (משום מה לשון המסלולים עולה כי מבדילים בין גבר לאישה לרעת הגבר) כי אם מותר לה לעבוד עד גיל 67 והיא עובדת אצל אותו מעסיק הרי לבטח היא גם תהיה מבוטחת עד גיל 67 בביטוחים השונים. ולא תופלה לרעה דווקא בשנות הקריטיות הסופיות לעבודתה.

יותר מכך עולה גם שחברת הביטוח קבעה שאם עובד/ת תובע/ת ב-24 חודשים בטרם יוצאת הוא/היא לפנסיה אזי גם תעניש אותו בעונש שלא יהיו לו התשלומים המבוטחים. ולא ממש מסבירה מה המשמעות של כך. לפנסיה לא יכללו לתשלומים לשארים ובטופס התביעה תרשום לא ברור והיא לא תסביר דבר אלא אולי בדיעבד בקושי ולא לעומק.
האם מכאן נובע שלמעשה כל התשלומים אם נפטרת בחודש שנה או 3 שנים אחרי היציאה לפנסיה למעשה  שמצברו לזכותה ישארו בחזקת חברת הביטוח ולא תחולק יתרתם לשארים ו/או היורשים?
במעמד זה גם רצוי להבין האם עצם חישוב 240 החודשים כאשר כל חודש יוצא הוא שווה ערך לסכום הכספי שנצבר. וכיצד 60 חודשים מעניקים כמעט אותה פנסיה חודשית על אף שקיצרו את המשך פי 4 ומכאן הסכום של הפנסיה החודשית היתה אמורה להיות גם היא היא פי 4.
והם כל תשלום "אוכל" את חלקו מהצבירה או שמא אלו תשלומים בנוסף לצבירה.
והאם למעשה כל תשלום שניתן מוריד מסך התשלום הנצבר? או אז כיצד הדבר מתקיים שערך הפנסיה ב- 60 תשלומים לא גבוה באותו יחס של פי 4 מאשר בחירה של 240 תשלומים.

מוקש נוסף הוא גבלת גיל הבעל/אישה ל-87 בלבד לצוורך קבלת התשלומים המבוטחים. שאם קבעת למשל ל-240 תשלומים ובעלך ברגע הקביעה הוא יותר מגיל 67 סך התשלומים גם אחרי לכתך בטרם עברו 240 תשלומים (20 שנים) לא יתחלק כלל איתו ו/או יתחלק איתו עד היותו בן 87.
קרי אם יצאת לפנסיה  ונאמר שהייתה מאפשרת בגיל 67  לצאת לפנסיה ובעלך גדול ממך ב-15 (קרי הוא בן 82 בעת היציאה שלך) ואחרי 5 שנים הלכת לבית עולמך הוא יזכה לשארים רק עד גיל 87 קרי 5 שנים נוספות בלבד במקום 15 שנים שנותרו מה-240 חודשים שקבעת מראש.

גם פרשנות יותר נוקשה - הבעל בן 87 שיצאת לפנסיה? ברגע זה אין לך שום ביטוח על התשלומים.

השאלות מעלה יסבירו הדבר.
1. אם חברת הביטוח הסתירה האפשרות להרחיב את גיל הפנסיה עד 67  מה דינה?
2. חברת ביטוח שלא  מיידעת את המבוטחת (כוונתי לעובדת במקרה זה) שיש ביכולתה לבחור לכאורה בגיל ביטוחי 67 ולא 64 במהלך השנים. מה דינה ביום הבעיה? בו האישה דווקא יצאה סמוך לגיל 64 לפנסיית נכות וזו נגמרה דווקא בגיל 64 והותירה אותה במקום עם שכר 100% עד גיל 67 עם סכום הנמוך פי 6 ממנו לכדי קצבת פנסיית רעב (כ-2000 שח לחודש לעומת 12000 שח כמעט בפנסיית הנכות שנמשכה 6 חודשים בלבד). ו וכיצד דבר זה תואם לפסיקות שחברת הביטוח דה-פקטו בהסתרה זו ולא אפשרה לשקול את הבחירה הנכונה למבוטחת עד לגיל 67 (כולל) - כפי שמתברר שמפרסמת זאת באתר החברה באופן כללי על ביטוחיה,  ומקבעת את העובדים כברירת מחדל  ובאוטומט ל-64? ובפרט שהעובדת אוהבת את עבודתה מאד והייתה שמחה מזמן להמשיך עד גיל 67.  
1.ב. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר בבוא היום , העובדת חסרת יכולת עבודה נהפכת על פי חברת הביטוח לזכאית ל 100 אחוז א.כ.ע קרי 75 איבוד כושר עבודה ועוד כ-33 אחוז תוספת סיעודי. דבר המביא לקבלת שכרה המלא בעת מחלתה. כלומר גם איבדה את כושר עבודתה וגם במצב סיעוד, וגם קבעה חברת הביטוח לאור החומר הרפואי וקובעת שנתיים ימים על 40 אחוז - לא ברור מדוע קובעת 40 כאשר בטפסים כתוב 25 אחוז ונמנעת מלציין 25 אחוז בתוספת סיעוד אחוז לערך.  כאשר דה פקטו קיבלה סביר 33 אחוז ולא 40 אחוז.
1.ג. כמחצית השנה לפני הגעתה לגיל 64 כבר לא הופיע כלל למקום עבודתה ולפתע הופסקה הקצבה  ב-12/2019 ללא הודעה שמקבלת. מלבד שהקצבה החודשית תהיה עשרות שח בודדים על מסלול בסיס לכאורה וזה לא ברור לה כלל ועיקר וגם לא לבנה.
1.ד. בטענה המגיעה רק 5 חודשים לאחר מכן  קרי אמש 3.5.2020 וזה חודש ויומיים מפנייתינו, שמבוטחת על פי תקנון לשנת 2011 שהיה בתוקף בעת חתימתה ששם הגיל בלי שהוצג עד כה במכתב המענה היה 64.
1.ג. האם כל השנים מאז התקנון לא השתנה? האם לא חובת היידוע המצופה מהפסיקה ליידע את המבוטח על אפשרות לאפשר לעצמו שקט נפשי עד גיל 67 ולא להסתיר זאת בסתר כנפיו?
1.ד. יותר מכך מתבר
2. מה דינה של חברת ביטוח שקובעת שנכה100אחוז סמוך לתום תוקף הביטוח פנתה לחברת הביטוח בתביעת הנכות מתוך נקודת הנחה שמבוטח עד גיל 67 שלא יידע באופן ברור ו/או בכלל ונוקב ואף בטופס התביעה לעניין ונכתב שאין מובן הדבר. אף אחד לא בא והסביר מראש. הקובעת שאם אתה תובע פנסיית נכות 24 חודשים לפני שהינך תובע לפנסיה אינך זכאי לתשלומים מבוטחים לשארים.
3. מה ההבדל בין שארים ליורשים
4. איך יחס תשלומים שונה לא יוצא בסך התשלום אותו סכום אלא בהפרש ניכר 
5. האם מקבלים את סך ההפקדות בסוף החודשים
6. מה האינטרס לקבוע 60 תשלומים על פני 240?
7. במות המבוטח יתרת התשלומים מועברת לירושים או למותבים או לשארים ומה ההבדל בינהם גם אם התשלומים לא מבוטחים?  
רב תודות.