| א. אני שוכרת יחידת דיור שהיא חלק מוילה, בחוזה השכירות שלי כתוב כך: "מטרת השכירות הינה, למגורי השוכר בלבד, ולמטרה זו בלבד".
ב. כמו כן כתוב בהמשך: "השוכר מתחייב בזה; לא להעביר ו/או למסור, ו/או להרשות לאחר(ים) את החזקה ו/או השימוש במושכר, לא בכולו ולא בחלק ממנו, לא בחלק מסויים ולא בחלק בלתי מסויים.
ג. בן זוגי גר ועובד בעיר אחרת, ומרכז חייו במקום רחוק.
ד. בן זוגי קיבל חל"ת ממקום עבודתו בעקבות הקורונה, והוא בא להתארח אצלי לתקופה של כשבועים שלשה.
ה. המשכיר אינו מוכן לכך, ולחילופין מבקש תוספת שכר ביחס של כ 60% לערך מסכום השכירות החודשית, עקב השימוש של בן זוגי בדירה
1. האם רשאי המשכיר לאסור על בן זוגי להתארח אצלי בדירה?!
אני מבינה שבסעיף א, הכוונה שהשכירות היא למטרת מגורים, ולמטרה זו בלבד, אך לא מגבילה אותי מלארח את בן זוגי לשינה.
יצויין כי אינו עובר לגור אצלי עד תום תקופת השכירות או לפרק זמן קצוב.
2. מצד אחד כתוב בסעיף ב, שהשוכר אינו רשאי להרשות את השימוש במושכר לאחר. ומצד שני כתוב בהמשך החוזה כך: המשכיר מתחייב לתקן על חשבונו כל נזק וקילקול שיגרמו למושכר בתקופת השכירות כתוצאה משימוש סביר מצד השוכר ו/או מוזמניו במושכר" שמכאן עולה ומשתמע שכן אפשר לארח, ואירוח זה לא מוגבל או מותנה בשום צורה ותנאי וזמן...
האם המשכיר רשאי כלשונו להורות "שכף רגלו של בן זוגי לא תדרוך בנכס, והאם הוא רשאי לאסור עליו לישון אצלי?
תודה רבה!
|