כיצד ניתן לערער על ההחלטה שלא לקבל אותנו ליישוב קהילתי?

רן שלום,

תיקון 8 לפקודה חל על ישובים קהילתיים בגליל ובנגב בלבד, אשר מאוגדים כאגודה שיתופית, ובכללם הרחבות קהילתיות של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, וכפרים שיתופיים, ואשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 (בישוב המקורי ובהרחבה יחדיו).

על פי מציעי התיקון, יישובים אלו מתאפיינים באורח חיים קהילתי-כפרי, אשר מבוסס על לכידות חברתית ותרבותית שמצדיקה מיון מועמדים בקבלה אליהם.

נכון למרץ 2016, המדובר בכ-120 ישובים בגליל ובנגב, שאת שמותיהם ניתן למצוא ברשת האינטרנט.

לאחר חקיקת תיקון 8, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי התיקון יוצר הסדר שלילי בשאר חלקי המדינה, באופן לפיו הוא חל רק בישובים קהילתיים בנגב ובגליל, אשר כוללים עד 400 בתי אב.
בעקבות זאת התקבלה ביום 3.10.2012 החלטה 1271 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה ועדות קבלה ישימות רק בנגב ובגליל בישובים בני עד 400 בתי אב.

משמעות החלת תיקון 8 על הישובים הללו בלבד, הינה שרק בהם יש להפעיל ועדות קבלה כתנאי לרכישת נכס בישוב. לגבי ישובים אחרים, החוק אינו מאפשר עוד לדרוש ממי שמעוניין לרכוש בהם נכס לעבור ועדת קבלה כתנאי לכך. לפיכך, ניתן להעביר את הזכויות בהם ללא צורך באישור ועדת הקבלה.

עם זאת יצוין כי ביום 3.6.2015 ניתן פסק דין במסגרת בג"צ 6666/14 שוראקי נגד הסתדרות הציונית העולמית, אשר קבע כי אין מניעה לקיום ועדות קבלה ביישובים קהילתיים ביהודה ושומרון, הגם שהם אינם בנגב ובגליל, וזאת מכיוון שהחוק אינו חל ביהודה ושומרון.

עוד נקבע כי אין פסול בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ניתן להקים ועדות קבלה גם בישובים ביהודה בשומרון, אך בתנאי שמספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 בתי אב.

באותו יום ניתן גם פסק דין במסגרת בג"צ 919/13 המועצה אזורית מטה יהודה נגד הכנסת, בו עתרה המועצה להכללתו גם של האיזור שלה בחוק. פסק הדין ציין כי העתירה נמשכה לאור המלצת השופטים למועצה לפנות קודם לכנסת בבקשה לתיקון החוק.

לאור כל האמור לעיל, המצב כיום הוא שניתן להקים ועדות קבלה רק בישובים קהילתיים בני עד 400 בתי אב, וזאת בנגב ובגליל, מכח תיקון 8 לפקודה, וכן ביהודה ושומרון, לאור החלטת בג"צ שלעיל, ובישובים אלו בלבד. ביתר הישובים שברחבי המדינה לא ניתן להקים ועדות קבלה. 

במידה וועדת הקבלה דחתה בקשת מועמד להתקבל לישוב, עליה להמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.

הן המועמד והן הישוב עצמו רשאים להגיש השגה על החלטת ועדה, וזאת בפני ועדת ההשגות.

ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר השיכון, ואשר יכללו איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים, רשם האגודות השיתופיות או סגנו, עובד רשות מקרקעי ישראל, עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות.

יו"ר ועדת ההשגות יהיה איש הציבור הנזכר לעיל.

ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

על החלטות ועדת ההשגות ניתן לערער באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.


בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il