החלק הראשון: עוסק בהחלטה
המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו’ לחוק
המקרקעין, תשכ”ט-1969
והחלק השני: עוסק בהחלטה המשנה את זכויותיו של בעל הדירה לגבי החלק הראשון השיבה לך עו"ד עתני משמעות החלק השני (מהו שינוי זכויות) נקבעה לדוגמא בפסק דין 106/12 של המפקחת על רישום המקרקעין ציטוט -
"37.
שאלה שהעסיקה אצלנו את בתי המשפט הייתה מתי החלטה היא בגדר שינוי זכויות של בעל דירה , שאז נתונה לבעל הדירה שההחלטה
משפיעה על זכויותיו זכות וטו , ומתי החלטה היא בגדר קביעת דרכי ניהולו
של הרכוש המשותף והשימוש בו, שאז די ברוב רגיל באסיפה הכללית. 38.
המבחן שקבעה הפסיקה ביחס לשאלה בה עסקינן הוא מבחן של "שלילה תמידית של החזקה" ברכוש המשותף, שעל מנת להכשירה
נדרשת הסכמה פה אחד של בעלי הדירות, ואין די בה בהחלטת האסיפה הכללית.
מבחן זה, יש להחילו בין אם נפגע הרכוש המשותף ובין אם לאו. בין אם התכער
מראהו של הבניין ובין שדווקא יופה, די בכך שניטל חלק מהרכוש המשותף
על מנת שתידרש הסכמה כללית. ראה ע"א 429/80 גורפינקל נ' ארליך, פ"ד
לז(4) 141, 147-148, ברוח דומה אף נפסק בע"א 93/81 אליאס נ ' שיפר, פ"ד לז(2)
444, 449-450 כי
"כל
פגיעה ברכוש המשותף, גם בלי שנתלווה לה נזק ממשי, דייה כדי להצדיק
מתן צו מניעה... אם תותר
הרצו עה ובית המשפט יתן גושפנקא לפגיעות ברכוש המשותף שאינן אפסיות עד שכל
בר דעת יראה בהן דבר של מה בכך, עלול הדבר לגרום להתמוטטותו של מוסד
הבתים המשותפים ... עד שאיש הישר בעיניו יעשה
ברכוש שהוא נחלת הדיירים
כולם".
|