שלום אביקם, לא מכיר פסק דין שהתייחס ספציפית לשאלה זאת אבל נראה לי שאפשר להחיל כאן הגיון משפטי. הודאה בקיום זכות מאריכה את מרוץ ההתיישנות אם נעשתה "בכתב או בפני בית משפט". נראה לי שאין מקום לפרש את הביטוי "בפני בית משפט" כאילו נוספו לו המלים - "בהליך מול התובע". כל כך למה?
1. התיישנות היא פגיעה בזכות קיימת. היא מהווה חריג לכלל שחיובים יש לקיים. לכן הפרשנות ההגיונית היא שסייגים להתיישנות (כלומר - הוראות לפיהן מוגבלת טענת ההתיישנות) יפורשו באופן מצומצם ולא מרחיב. נזכיר - התיישנות היא פגיעה בזכויות קניין שלפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אין לפגוע בה אלא בתנאי סעיף 8.
2. התיישנות היא טענה דיונית (לא "מעלימה" את הזכות שנשארת). טענה דיונית נגד זכות מהותית אינה חזקה ולכן תנאי הקובע התגברות עליה לא יכול להיות תנאי "קשה".
3. שתי חלופות - "בכתב" או "בפני בית משפט". מכיוון שכל כתב נראה להיות מספיק משמעות הדבר היא שדרישת הכתב באה להראות רצינות (לא "אמירה סתם" באויר) ולהוות ראיה טובה. שתי הדרישות האלה מתקיימות גם בדיון משפטי כלשהו (ולאו דווקא עם הצד הרלבנטי).
בקיצו, לדעתי, לא נדרש הליך בית הצדדים הספציפיים.
בברכה,
אלי לוטן, עו"ד
מנהל פורום עורכי דין
ז'בוטינסקי 33, רמת גן
טל': 03-6125353; מייל: ely@lotan-law.com
|