| סרבתי להמלצת בית דין האזורי להתגרש שלדבריו אין ברירה ואין תוחלת וסיכוי לשלום. הצד השני שהוכח שבגד היה נחוש ולא הביא כל ראיה לתביעתו. בית הדין הגדול עיכב כי אין לשון חיוב, אבל בהמשך טען שאין סיכוי לש"ב ולבקשתי לשמור על זכויותיי, אמר שהכל ידון אחרי הגט כולל כתובה ומזונות רטרו. שאלתי האם בנסיבות של חוסר סיכוי לשלום בית ובעל בוגד לא פוסקים מזונות אישה מן הדין האישי ולו זמניים עד לבירור התביעה? מה אומרת ההלכה והדין האישי בנושא זה והאם היא גוברת על שיקול דעת הדיין? האם בגידה באישה וחוסר סיכוי ל-ש"ב שוללים מאישה מזונותיה וכתובתה כשזו אמורה להגן עליה? הדיין היום מבקש שאוותר על תביעותיי וזכויותיי ללא דיון בתמורה לביטול החלטה חלוטה שאומרת שהצד השני לא ידרוש דמי שימוש שנדחו לפני שנתיים,אחרי הגט. על הדרך מבטל בעצם גם את המדור ז"א המשכנתא רטרו שפסק לחובת הבעל בתחילת ההליך, החלטה זו גם כן חלוטה ולא שונתה.
|