| שלום רב.
לאחרונה שופצה בריכת השחייה בקיבוץ בו אנו גרים. הבריכה שייכת לקיבוץ אולם באסיפת הקיבוץ הוחלט להטיל חלק מעלות השיפוץ גם על בעלי נכס, תושבי ההרחבה הקהילתית בו.
חלק מתושבי ההרחבה סירבו, כל אחד מטעמיו הוא, לשלם את עלות שיפוץ הנכס.
משהסתיים השיפוץ, הוחלט בקיבוץ כי בעלי זכות הכניסה והשימוש בבריכה הם כדלקמן:
1. כל מי שהשתתף בעלות שיפוץ הבריכה (קבוצה הכוללת בתוכה חברי קיבוץ ובעלי בתים בהרחבה שהסכימו לשלם)
2. שוכרי דירות בקיבוץ שאינם בעלי נכס שירכשו מנוי לבריכה
כצעד ענישה, לבעלי בתים בהרחבה שלא הסכימו לשלם את עלות השיפוץ לא ניתנה האפשרות לקנות מנוי והם מנועים מלהיכנס לבריכה.
ראשית - האם ההחלטה לאפשר מכירת מנויים רק לשוכרי דירה אבל למנוע מבעלי בתים את האפשרות הזו ולהשאיר להם רק את האופציה לשלם על השיפוץ יכולה להיות מוגדרת כאפלייה לפי החוק למניעת אפלייה במקומות ציבוריים ?
שנית - האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בשם כל מסורבי המנויים בעניין הזה
שלישית - כמה תובעים צריך כדי שתביעה תוגדר כייצוגית
לבסוף - מה השלב הבא בהנחה שניתן לתבוע את הקיבוץ ?
תודה מראש
|