|
| לפני כמעט שנתיים הייתי ממש קרוב לתאונת דרכים: אישה נדרסה מול הפרצוף שלי. הייתי הולך רגל שראה את זה ממש מקרוב. הייתי עד יחיד.
בעקבות זה לא ממש תפקדתי בעבודה ובחיים בכלל ולכן ורציתי עבודה פשוטה וחסרת אחריות. כך שחשבתי שהעבודה הנוכחית באותה תקופה לא מתאימה לי עוד. אז פשוט התפטרתי (לא ממש מעשה רציונלי)- במכתב התפטרות אכן כתבתי שהזיכרונות מהתאונה מקשים עלי. עשיתי גם מספר החלטות צרכניות מטופשות באותה תקופה (שהן גם יוצאות דופן בהתנהלות הכללית שלי) ובאופן כללי מצב הרוח שלי היה חרא.
עבודה חדשה ללא אחריות כמובן לא מצאתי ודי מהר התייאשתי. חייתי מהחסכונות שהיו מיועדים לדירה עתידית (לא בא לי ללכת לביטוח לאומי, או ללשכת אבטלה)- כך שהאשם במצבי באותה תקופה הוא בעיקר אני.
אחרי שנה וחודשיים מהתאונה העדתי במשפטו של הנהג הדורס (הוזמנתי ע"י הפרקליטות) ואז גם החלטתי שאני אחזור לעבוד במקצועי. ואכן אחרי כ- 3 חודשים מצאתי עבודה.
החיים שלי די השתקמו מאז, אבל הנזק נגרם. אילו הייתי עובד ב- 17 החודשים בהם לא עבדתי כבר הייתי קונה בית היום.
בדיעבד, טוב שהלכתי להעיד- בגלל שנחשפתי לאופן חסר הרגש של עבודת כל הגורמים ששמעתי במשפט. לפני שהעדתי, ביקשתי (בכתב) לדחות, ולבטל את הגעתי. כתבתי שאני לא רוצה להיזכר בתאונה, והיא תגדיל את הנזק שנגרם לי.
אני לא פסיכולוג, ולא פניתי לאחד. משפטן חבר אמר לי שכנראה הנזק היה הרבה יותר קטן אילו הייתי פונה לפסיכולוג אז (רק שגמל לא רואה את הדבשת של עצמו, כך שלא רציתי שום טיפול וגם היה לי מספיק כסף לחיות).
במציאות של לפני התאונה והיום אני מרוויח הרבה וחסכן/קמצן בטבעי- כך שעבודה של חצי שנה מספיקה לי ל2-3 שנים של חיים.
לאחרונה ביקשתי את הפרטים של חברת הביטוח של הנהג הפוגע מהמשטרה, וקיבלתי. חברת הביטוח הלעיטה אותי בים מסמכים וביורוקרטיה אינסופית.
האם יש לי סיכוי לקבל מהם משהו היום?
אילו פרטים חסרים?
|