|
| שלום
ועד הבית הזניח את תשתיות הביוב של הבניין עד שנסתמו לחלוטין ונגרמה הצפה בדירתי אשר בקומת הקרקע.
הדירה היתה ריקה מדיירים באותו שלב והיה ברור כי המים חדרו מבחוץ. פנינו לוועד הבית, יו"ר הוועד הורה תקנו ונחזיר לכם.
לאחר שתיקנו ושילמנו חזרו בהם והתחילו לטעון טענות כי בעלי הדירה הקודמים (לפני שרכשתי אותה מהם), הרחיבו את הדירה ופגעו בתשתיות הביוב של הבניין וכי ההצפה נגרמה בגללם.
בבניין גר מהנדס אשר הצליח למשוך אחריו את כלל הדיירים באותן טענות כזב. היה ברור כי זו טענת שווא משום שבין אירוע ההצפה ובין הרחבת הדירה היה מרחק של 14 שנים...
פניתי למפקח על המקרקעין אשר פסל את עצמו מלדון במקרה בשל היות התביעה ברובה נזיקית. התיק הופנה לשלום.
בעקבות דיון מקדמי בשלום הסכימו הנתבעים לפנות לבוררות בדין תורה אשר הוגבלה ל-120 ימים.
בפועל הנתבעים גררו רגליים ונמנעו מתאריך קביעת דיון קרוב לחודשיים.
נאמר לי כי אביו של יו"ר הוועד שאמר "תקנו ונחזיר לכם" הוא מחברי הנהלת ביה"ד, אך נטען כי היות ומדובר בדיין חוץ בסניף משני אין מניעה מלדון בתיק. בהיותי מאמינה ובעלת אמונת חכמים קיבלתי זאת.
נערך דיון ראשוני וגם שם המהנדס הגר בבניין ומייצג אותו, הצליח לתעתע בביה"ד ולהפוך את השאלה מדיון בהונאה "תקנו ונחזיר לכם", לשאלה הנדסית מורכבת...
בית הדין החליט להזמין מהנדס מומחה, נאמר כי תהיה נוכחות נציג ביה"ד בזמן הבדיקה.
בהגיענו לשטח ביום ביצוע הבדיקה התברר כי אין נציג ביה"ד וכי יש הכרות בין המהנדס הגר בבניין ובין המהנדס המומחה. כמו כן התברר כי בריכת הביוב הראשית נוקתה נקיון יסודי על מנת להעלים ראיות המוכיחות הזנחה רבת שנים של מערכת הדלוחין של הבניין.
הבדיקה היתה מגמתית, המומחה לא נעזר בציוד צילום שנכנס לתוך בריכות הביוב ומצלם אותן, ובודק האם יש זוויות חיבור תקניות, שברים וכ' ומתעד זאת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אלא הסתפק בפתיחת הבריכות והסתכלות חיצונית בלבד.
המהנדס המומחה העלה טענות המצדדות בצד הנתבעים ללא אישוש ורק אנחנו בשטח נאלצנו להדוף אותן ולהוכיח כי אין להן בסיס, עד שהמהנדס השתכנע. מה שהוכיח את מגמתיות בדיקתו.
פניתי לביה"ד ודיווחתי על הכרות מקדימה בין המהנדסים, מגמתיות הבדיקה עד כדי העלאת השערות מופרכות הנוגדות את המציאות בשטח, נקיון הבריכה הראשית והעלמת ראיות.. ביה"ד הבטיח לבדוק אך קיבל לחלוטין את טענות המהנדסים כי ההכרות ביניהם רופפת ואינה משמעותית.
כמו כן טענתי כי ביחס לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום הבדיקה הינה שיטחית ולא יתכן להסתכל חיצונית בבריכות הביוב של הבניין ללא בדיקה פנימית ותיעודה בצילום כפי שמתאפשר היום. ביקשתי את ביה"ד לבדוק האם בדיקה שכזו הינה קבילה משפטית.
ביה"ד טען כי אינו רשאי להתערב בבדיקה...
לטענתי כי אם הבדיקה כלל אינה קבילה אין פה משום התערבות וכי המומחה הונה את ביה"ד באם הציג עצמו כמתאים לבדיקה בעוד שלא היה לו את הציוד המתאים כלל ועיקר, בית הדין לא התייחס בכלל. כמו כן אין התייחסות לעניין נקיון הבריכה הראשית והעלמת ראיות.
ביקשתי כי יותן לי לפחות להגיש חוו"ד מומחה נגדית מטעמי, אך ביה"ד קבע כי אם ארצה חוו"ד נוספת הרי שעלי לשלמה במלואה אך ביה"ד יבחר את המומחה בתיאום עם הצדדים...כדי לחסוך בזמן והוצאות ולהבטיח את הנייטרליות של הבדיקה.
כיצד יתכן כי נמנעת ממני הזכות להגיש חוו"ד נגדית?
שאלותיי הן :
1. מה ניתן לעשות ביחס לביה"ד? אציין כי איני מיוצגת ועד היום ניהלתי את התביעה לבד.
האם עדיף להמתין להגשת חוו"ד המומחה הראשון ואז להתעמת איתה?
האם עלי להתעקש על הגשת חוו"ד מומחה נגדית מטעמי?
2. האם ניתן לסיים את הליך הבוררות (בטענה כי לא עלה יפה וכי עברו 120 ימים והרבה יותר), ולחזור לבית המשפט או שזה חלילה עלול להציג אותי באור שאינו חיובי?
3. מי הוא הגוף המפקח על בתי דין ממונות שאינם חלק ממערך בתי הדין הרבניים אשר תחת הרבנות הראשית?
האם ניתן לפנות אליו במקה שלי ולערער על החלטת בית הדין ?
אודה על כל מתן עזרה והדרכה
בברכה לולי
|