בית משפט השלום

בית משפט השלום- מבוא

בית משפט השלום מהווה את בית המשפט בעל הערכאה הנמוכה ביותר במערכת המשפטית, כלומר הוא מהווה ערכאה ראשונה בדיונים האזרחיים והפליליים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט.

סמכויותיו של בית משפט השלום הינן מוגבלות לפי חוק שופטי השלום העותמני עוד משנת 1913. בפן האזרחי בית משפט השלום רשאי לדון בתביעות שערכן הכספי לא עולה על 2,500,000. בפן הפלילי בית משפט זה מוגבל למקרים "קלים" יחסית אשר עונשם הקצוב בחוק הינו עד 7 שנות מאסר. הדיונים יתקיימו בדרך כלל בפני שופט יחיד.

סוגים נוספים של בית משפט השלום

ישנם בתי משפט השלום אשר מטפלים באופן ייחודי בתחום משפטי ספציפי, כאשר ערעור על ההחלטות בבית משפט זה הינו לבית המשפט המחוזי, ככל ערעור על החלטות שנתקבלו בבית משפט השלום.

הרעיון הוא להקל על העומס הקיים בבתי המשפט ולתת עדיפות לשופטים אשר מתמחים בתחום ספציפי על פני שופט עם ידע משפטי כללי.

בתי משפט אלו כוללים בית משפט לענייני משפחה (אשר עוסק בסכסוכים פנים משפחתיים),בית המשפט לענייני תעבורה (אשר עוסק בכל עבירות התעבורה, הנהיגה, ערעורים על דוחות משטרה, עירייה וכיו"ב), בית המשפט לתביעות קטנות (אשר עוסק בתביעות משפטיות בסכומים נמוכים יחסית כאשר ההליך הפרוצדוראלי בבית משפט זה הינו מהיר יותר יחסית לבתי המשפט הגדולים), בית משפט לעניינים מקומיים (אשר עוסק בדיונים פליליים בעלי הקשר לעבירות בניגוד לחוקי העזר העירוניים) וכמו כן החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל הינן בגדר החלטות שנתקבלו בדרגת בית משפט השלום.

מעמד התקדים המחייב כלפי בית משפט השלום

סעיף 20 לחוק יסוד השפיטה קובע, כי הלכה שנקבעה בבית משפט מסוים, תנחה בית משפט בדרגה נמוכה יותר, כלומר הלכה שנוצרה בפסק דין של בית המשפט המחוזי תוכל להנחות את בית משפט השלום. יחד עם זאת, בית משפט השלום לא חייב לאמץ הלכה זו שכן היא מנחה ולא מחייבת.

סייג לכך הוא ס' 20 (ב) הקובע כי הלכה שנוצרה בפסק דין של בית המשפט העליון תחייב את כל הערכאות הנמוכות יותר. זהו בעצם תקדים מחייב. חשוב לציין כי התקדים המחייב יחול על הרציו, כלומר, על ההלכה המשפטית.

לעתים מביע בית המשפט את דעתו בנוגע לסוגיה שאינה נחוצה להכרעה. דעה זו נחשבת כאמרת אגב (אוביטר), ואינה חלק מן התקדים המחייב.

לתקדים המחייב ישנן מספר מטרות מרכזיות בעולם המשפט. הוא שומר על וודאות ויציבות משפטית שכן בעזרתו ניתן לעמוד מאחורי הכרעות של בתי המשפט הגבוהים ולא לטלטל את המערכת.

בנוסף ניתן לגרום לצפיות ההלכה הפסוקה ולנהוג על פיה. מטרה נוספת המוגשמת באמצעות עקרון התקדים המחייב הינו אחידות בפסיקה ויציבות שלטון החוק, שכן מקרים זהים צריכים להיות מוכרעים באופן זהה.