3 החלטות של וועדת האתיקה – שכל עורך דין חייב להכיר!

  • 21/05/2019
  • מאת: עו"ד אדם אשכנזי
  • צפיות: 2098

בחודש מאי19 התקבלו כמה החלטות בוועדת האתיקה שמאוד חשוב שתכירו. החלטות שיש בהן כדי להשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. מכאן, ומפאת החשיבות, מצאתי לנכון לרכז רק שלוש החלטות, שבעיני יש להן משמעות רבה על הפרקטיקה היומית שלנו, כעורכי דין.

1. גביית שכ"ט – גם באפליקציות!

בהתאם להחלטת וועדת האתיקה הארצית, אין מניעה שעו"ד יגבה שכ"ט ו\או הוצאות באמצעות אפליקציות חינמיות להעברת כספים. אך יודגש כי על עורך הדין לפעול עם הכספים כדין, היינו – להוציא חשבונית, וכיו"ב. (א.ת. 120/18). רבים מאיתנו, משתמשים לא פעם בכל מיני אפליקציות או אתרים שונים ומגוונים להעברת כספים, כיום – אין ספק בדבר החוקיות האתית של השימוש האמור, ובהתאם, אין אפוא מניעה לעשות שימוש באותן אפליקציות או אתרים. לכן, זו החלטה בעלת משמעות כבירה על הפרקטיקה שלנו, כעורכי דין, ובפרט – בתור מי שאמונים על ניהול של כספים – לא אחת. 

2. קמפיין לידים – מותר! אבל...

כי אין מניעה שעורך דין יפרסם את עצמו באמצעות "מודעות ממומנות", במטרה לגייס "לידים". ברם, פרסום מעין זה חייב להיעשות באמצעות הדגשה כי עסקינן בפרסומת. כן, חל איסור על שימוש באתרים מקוונים חיצוניים, המציעים שירותי רכישת לידים, בתשלום, שכן הדבר יהווה "השתתפות בשכ"ט. (א.ת. 199/18) כיום, בעידן הדיגיטלי, עורכי דין רבים עושים שימוש באתרי אינטרנט ובדפים "ייעודיים", וכן גם ברשתות החברתיות, לשם שיווק וקידום העסק שלהם. לא פעם, גם עורכי דין נוהגים לקיים קמפיינים באמצעות הרשתות החברתיות, שכל תכליתם היא "איתור ואיסוף לידים", כלומר – "הלידים" הם אנשים שפונים לעורך הדין דרך המרשתת, באמצעות קמפיין (לדוגמא – סרטון של עורך הדין, או תמונה ועוד).

עתה, משמעות ההחלטה המתוארת, היא שמצד אחד – חל איסור על שימוש בחברות חיצוניות, שאוספות "הלידים", שהרי הדבר עשוי להוות השתתפות בשכר טרחה עם אותן חברות. יחד עם זאת, עורך דין רשאי לפעול בקמפיינים ממומנים באופן אישי ומטעמו, ובלבד שמדובר בפרסום שמוצג "כפרסום" ואין בו כדי להטעות, וכן ככל שמדובר בפרסום שמוביל – לליד, אשר מודע לכך שפרטיו מועברים למשרד עורכי הדין, ולא לחברות חיצוניות או אתרים אחרים, "שמנווטים לידים". 

3. רוצים לתגמל בבונוס את המזכיר שלכם על כך שהביא לכם לקוח? עדיף שלא.

כי מתן בונוס או תמריץ בשכר לעובד (שהוא לא עורך דין) בעקבות המלצה או "הבאת לקוחות" הוא מעשה אסור? לפי החלטת וועדת האתיקה, עסקינן בשיתוף בשכר טרחה עם אדם שהוא לא עורך דין, והדבר עשוי להוות עבירה. עם זאת, תגמול חד פעמי של עובד, ללא זיקה "להפניית לקוח כלשהו", לא ייחשב כשיתוף בשכ"ט כאמור. (א.ת. 15-19). שאלה זו, עלתה בעבר גם בפורום אתיקה מקצועית אותו אני מנהל בדף הפייסבוק, יחד עם עורך הדין מייק יורק ריד. כבר אז, שאלה זו בהחלט יצרה דיון ער ומוצדק בשאלה, שעתה קיבלה את הכרעת וועדת האתיקה הארצית. מכאן, מהי משמעות ההחלטה?  תמריץ או בונוס לעובד שלכם, שהוא לא עורך דין – מותר. ברם, תמריץ בתמורה או בקשר "להבאת לקוח למשרד" – אסור.

סוף דבר: מכובדיי עורכי הדין – תכלכלו את מעשיכם בהתאם. 

*הכותב, עו"ד אדם אשכנזי, מנהל את פורום אתיקה מקצועית באתר.
בנוסף, מחבר הספר "דיני אתיקה מקצועית לעורכי דין – הלכה למעשה", בהוצאת אוצר המשפט.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.