פגיעה או מחלה שמקורן בעבודה עונות להגדרה של "פגיעה בעבודה" וככאלה מבוטחות בביטוח לאומי במסגרת ביטוח מסוג מיוחד. יש הבדל משמעותי בין מחלה שהוכרה על-ידי הביטוח הלאומי כ"מחלת מקצוע" לכזו שאינה ושניתן לתבוע בגינה במסגרת הנכות הכללית. במקרה הראשון סכומי הקצבאות שמשולמים לחולה יכולים להיות גבוהים כמה מונים מהקצבה המקסימלית שמשולמת לנכה כללי.
הוכחת קיומה של מחלת מקצוע קשה מאוד, ולעתים מבוטחים שאינם מיוצגים היטב נכשלים בתביעותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לדין גם מחלת הסרטן עשויה – בתנאים מסוימים – לבוא בגדר מחלת מקצוע, אך כדי לשכנע בכך את הביטוח הלאומי צריך להיערך למאבק של ממש.
סרטן בלוטת הלימפה – האם מחלת מקצוע?
מקרה שנדון באחרונה (1.6.16) בבית הדין לעבודה מלמד כי למרות הקושי לפעמים משתלם להתעקש ולעמוד על הזכות. באותה פרשה דובר על אדם שבמשך 11 שנים עבד כבודק מטענים במעברי גבול באמצעות מכונות שיקוף, ושבגיל 35 חלה בסרטן בלוטת הלימפה.
עם גילוי המחלה הוא פנה לביטוח לאומי בתביעה להכרה בה כפגיעה בעבודה. אך המדינה שללה קיומו של קשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של בודק המטענים למחלה, ודחתה את תביעתו. הבודק לא הסכים עם הקביעה וערער על ההחלטה בבית הדין לעבודה.
כמקובל בהליכים מסוג זה, בית הדין מינה רופא מומחה מטעמו שנדרש לבחון את נסיבות ותנאיי עבודתו של בודק המטענים ביחס לשאלה אם מחלת הסרטן נגרמה עקב העבודה. בתום הבדיקה הגיע מומחה בית הדין למסקנה שלא ניתן לשלול קשר סיבתי, קרי שסרטן בלוטת הלימפה שאובחן אצל בודק המטענים כפי הנראה נגרם כתוצאה מעבודתו.
חשוב לציין שכעולה מפסק הדין, בתיק זה לא הועמד לרשות המומחה כל המידע הרלוונטי לבדיקה, מאחר שבחלוף כל-כך הרבה שנים היה מאוד קשה לבדוק עם אילו מכשירי שיקוף עבד הבודק, כמה זמן עבד עם כל מכשיר ומכשיר וכדומה.
בנסיבות לא פשוטות אלה רופאים רבים אחרים היו ממליצים לדחות את התביעה, בהיעדר היקף מספיק של מידע רלוונטי לצורכי עריכת בחינה מדעית-עניינית. אך במקרה זה המומחה נעזר ביתר הנסיבות ולבסוף, כאמור, הגיע למסקנה לטובת החולה.
המומחה הדגיש בחוות דעתו כי במקרה זה מדובר בצורה נדירה של סרטן, שמבחינה סטטיסטית מאובחנת אצל פחות מ-2% מכלל מקרי הסרטן המאובחנים. כמו כן סרטן זה, הסביר המומחה, נפוץ יותר בקרב נשים מאשר בגברים. עוד המומחה התייחס לגילו הצעיר של החולה כנסיבה שמטה את הכף להכרה בקשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של הבודק עם מכשירי שיקוף למחלה.
בית הדין לעבודה אימץ את חוות דעת המומחה, ביטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי והורה לו להכיר במחלת הסרטן שאובחנה אצל הבודק כפגיעה בעבודה. כאמור, תהיה לכך משמעות כספית גדולה מאוד עבור החולה.
חשוב להבין שהבודק מיצה את זכויותיו רק מפני שסירב להשלים עם החלטת המוסד לביטוח לאומי, לא ויתר ועתר לבית הדין לעבודה. כאמור, מדובר בהליך משפטי מורכב שדורש מעורבות רופאים ועורכי דין המצויים במאטריה המקצועית. להליך כזה לא כדאי לצאת בלי נכונות לקיים מערכה של ממש. חשוב גם להבין שבמקרים כאלה עלויות הייצוג (שכר טרחת עורכי הדין) ממומנות רק בסוף ההליך, עם קבלת הגמלה מביטוח לאומי.
[ב"ל (ב"ש) 11549-07-12 חדיר נ' המוסד לביטוח לאומי]
מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)
ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בייצוג נפגעי עבודה
הכותבים לא ייצגו בתיק
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.