לצערי, בימים האחרונים שלאחר הבחינה, משרדנו מצוי בעומס חריג לאור טענות הנבחנים על הבחינה. הח"מ שומע אותם ממקור ראשון ומזדעק מידי מועד לצערי. במה פשע הנבחן שנקלע לעוצמת בחינה חריגה ביותר בשנים האחרונות. מי בכלל קובע את רמת הקושי? האם כותבי הבחינה מודעים כי בחינה במתכונת רב ברירה מחייבת היערכות נכונה וידע בכתיבה מעין זו? מה הפרמטרים המנחים מלבד תקנה 18 הידועה לטוב?לצערי, משרדנו שם פעמיו לכך כי כב' הוועדה נתפסה לזוטות, לשאלות ליבה אשר יצריכו מהנבחן "מגה זיכרון". ואכן, לא נותר כל מנוס אלא להמשיך ולפעול לפסילתן של שאלות דרך בית המשפט. הח"מ מייחל אישית שיגיע היום שניוותר "ללא עבודה" בתחום זה.
אוסיף כי על פי מה שנמסר לי, הזמן לראשונה לא הספיק לבחינה האחרונה! עניין זה לכשעצמו מאשרר את העובדה שאין כללים וקריטריונים לכתיבת הבחינה.
ובכן, לא נמצא כל קשר אמפירי מוכח בין מתווה הבחינה בכתב לבין בדיקת היכולות של הרוצה לבוא בשערי המקצוע.
רבות דובר בעשור האחרון על הצורך הממשי לשנות את מתכונת הבחינה אשר כידוע בודקת את אחוז הקלוריות בזיכרון כפי שהיטיב לומר זאת פרופ' נאמן עם פרישתו מכס המשפטים אותו מילא.
למעשה, ובכל הכבוד הראוי ל-9 חברי הוועדה הבוחנת אשר מומחיותם אינה תסולא מפז, אין כל קריטריון לכתיבת הבחינה, לאופי כתיבת השאלות, לקושי שהן, לקלות שבהן. ואם תרצו: הכל מותר לכבוד הוועדה. ברצותם, יכתבו שאלות (זיכרון) פינתיות וקשות להכלה, וברצותם יקלו ויכתבו שאלות אשר התשובה להן ברורה לאשורה.
אין להתבלבל, הזעקה אינה זעקתם של הנכשלים לבדם! כאלה שלא עברו את הבחינה וכיוצא בכך. הזעקה הינה במובן הרחב ביותר לפיו מתכונת הבחינה בכתב חייבת להשתנות מן הקצה אל הקצה. אין כל סיכוי שנכשיר עו"ד טובים אשר נבחנים בבחינה אשר בודקת יכולת שינון לבדה!! יכולת, אשר כל מאגר משפטי פשוט יודע לתת את התשובה לכך.
לא יעלה על הדעת שנבחן מוכשר ככל שיהיה, ישקיע בלמידה לבחינה כ- 3 חודשים- ויקלע לבסוף למעין "מארב זיכרון". זו אינה תכליתה של הבחינה.
נבחן במקצוע החשוב הזה חייב להיבחן בפרמטרים המהותיים בהם כל עו"ד מצוי נתקל בעבודתו: יכולת הפרדה בין עיקר לטפל, יכולת ניתוח משפטית, הבנת קייס על בוריו, ברירת המוץ מן התבן, יכולת סינון, יכולת הבעה בכתב ובע"פ וכו'.
כיום, עת "הנבחן הסביר" נתקל בשאלות זיכרון בנות דקה ומחצה- אנו מחטיאים את המטרה. יכול להיווצר מצב אבסורדי בעטיו נבחן מצוין בעל יכולות משפטיות מובהקות- לא צלח את הבחינה לנוכח העובדה כי הזיכרון שבו אינו "צילומי" ומן העבר השני: נבחן אשר כל כולו זיכרון ללא יכולות משפטיות- עבר את הבחינה בהצלחה יתרה.
הגיעה העת כי המחוקק, הלשכה והוועדה יעשו בדק בית מה מטרתן?: האם מטרתן לעצור את הצפת המקצוע? או להכשיר את הראויים ביותר? עם כל הכבוד הראוי ללשכת עורכי הדין והעומד בראשה, אין לאחרונה כל סמכות לעצור את הצפת המקצוע ע"י הקשחת הבחינות. זוהי סמכותו של המחוקק מכוח חוק הלשכה.
ויתרה מכך, הגיעה השעה כי הוועדה הבוחנת, אשר מטרותיה חיוניות- תעבור לשליטה מלאה של משרד המשפטים. ההכנסות הכספיות מן הבחינה כמו גם מושבה של הוועדה- יהיו לחלוטין תחת פיקוחו של המלא של משרד המשפטים כאמור. שהרי הצדק חייב לא רק להיעשות- אלא גם להיראות.
אני קורא מכאן לשרה רגב שפעלה רבות להפרדת עבודת הוועדה מהלשכה, לשרה שקד וליו"ר הלשכה- פעלו לאלתר לשינוי מתכונת הבחינה. עשרות ועדות כתבו המלצותיהן בנושא!! וכמעט מאום לא נעשה. זהו אינטרס של כולנו ככל שאנו חפצים להכשיר את הראויים ביותר.!! אל לנו לחשוש מהצפת המקצוע בשעה שכוחות השוק יודעים לעשות את שלהם- הטובים יצליחו.
המשפט המנהלי מורה לנו כי זעקתו של האזרח (הנבחנים בענייננו) חדשות לבקרים- בכוחה להצביע על פגמים מצד הרשות/ הגוף המנהלי. הזעקה אינה שוכחת להזכירכם.
*הכותב, עו"ד יניב לנקרי ממשרד עורכי הדין לנקרי ושות' מוביל מזה מספר שנים את שינוי מתכונת הבחינה ומייצג נבחנים אשר לא צלחו בבחינת ההסמכה בכתיבתן של השגות לוועדה הבוחנת והגשתן של עתירות מנהליות לבתי המשפט.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.