אימתי ניתן לתבוע בגין לשון הרע?

מהי ההגדרה המדויקת של לשון הרע וכיצד הוא יכול להתבצע?

לשון הרע יכול ויתבצע בע"פ, בכתב, ובלבד שיש בו כדי להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה או לבוז, לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו, לפגוע במשרתו, במקצועו או במשלח ידו (לכל זה ייקרא - הוצאת דיבה).

לשון הרע על מי?

חוק איסור לשון הרע התשכ"ה (1965) קובע, כי לשון הרע על אדם, או על תאגיד, מהווה הן עבירה פלילית, והן עילת תביעה אזרחית כנגד מפרסם הדברים.

בנוסף, לשון הרע על ציבור מסויים, איננו יכול להוות עילה לתביעה אזרחית או להגשת קובלנה פרטית, אך בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או על ידיו, ניתן להגיש כתב אישום כנגד משמיץ הציבור.

מהי כמות החשיפה הנדרשת של הפרסום כדי שייחשב הפרסום כהוצאת דיבה?

בהליך פלילי – לשני בני אדם או יותר זולת המושמץ.

בהליך אזרחי – לאדם אחד או יותר זולת המושמץ.

הגשת כתב אישום בגין לשון הרע

בפועל, נדיר ביותר מצב בו מוגש כתב אישום כנגד מוציאי דיבה, וכמעט שאיננו קיים כלל.

מהם הסכומים אותם ניתן לתבוע בבית משפט אזרחי?

במשפט אזרחי – ניתן לתבוע עד סך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרה בו ניתן להוכיח כי הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע" רשאי בית המשפט לפסוק אף סכום גבוה מכך ובלבד שלא יעלה על סך של 100,000 ₪ (והכל ללא הוכחת נזק).

ברי, כי במקרים בהם מוכח הנזק, אין גבול לסכום התביעה, וניתן לתבוע את סכום הנזק ללא תקרה מסויימת.

האם קיימת אחריות גם לאמצעי התקשורת בו הופצו הדברים?

ככלל, קיימת אחריות לאמצעי התקשורת בו הופצו הדברים (תפוצת אימייל, אתר אינטרנט), ובפרט – לעורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובמקרה של הגשת תביעה אזרחית יישא באחריות אף האחראי לאמצעי התקשורת (הבעלים).

אילו הגנות קיימות למפרסם לשון הרע?

1. הגנת אמת הפרסום – בשונה מאיסור לשון הרע ההלכתי, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי.

2. הגנת תום לב – במקרים הבאים: מפרסם הדברים לא ידע על קיום הנפגע או על הנסיבות בהם משתמעת לשון הרע. חלה על המפרסם חובה חוקית או מוסרית לפרסם. הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי וכשר של המפרסם. הפרסום היווה הבעת דיעה על נושא משרה ציבורית ועוד.

3. פרסומים מותרים – רשימת פרסומים אשר התיר המחוקק לפרסמם ואינם מהווים לשון הרע כדוגמת: פרסום ע"פ חוק יסוד הכנסת ופרסום של דברים מישיבת הממשלה.

על מי הנטל להוכיח את פרסום לשון הרע בתביעה אזרחית?

כמו בכל תביעה אזרחית, נטל ההוכחה הינו על מגיש התובענה, ובהתאם לכלל ההלכתי "המוציא מחברו עליו הראיה".

מנגד, ישנם מס' חריגים בהם קיימת חזקה כי מפרסם הדברים נהג שלא בתום לב, כדלהלן:

1. הדבר שפורסם לא היה אמת ומפרסם הדברים לא האמין באמיתות הדברים.

2. הדבר שפורסם לא היה אמת ומפרסם הדברים לא נקט באמצעים סבירים לבדוק אמיתות הפרסום.

3. פרסום דברים בצורה בלתי מידתית וקיצונית, גם אם הם מותרים ע"פ חוק.

בכל המקרים הללו, יהיה על מפרסם הדברים הנטל להוכיח כי הוא נהג בתום לב, ולא כפי הכלל הרגיל על פיו הנטל להוכיח כי הפרסום נעשה שלא בתום לב - הינו על מגיש התביעה (המושמץ).

לסיכום

בשונה מהמשפט העברי – חוק איסור לשון הרע חל רק במקרים בהם פורסמו דברי שקר, ואילו במשפט העברי לשון הרע הינו גם על דברי אמת. לשון הרע יכול שיתבצע אף באמירתו לאדם אחד (זולת הנפגע), יכול שיהא על תאגיד ואף על אדם שנפטר.

אין תקרה כלשהי לתביעה בגין פרסום לשון הרע שהתבצע, וניתן אף לתבוע סכום של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.