דוחות תעבורה

הקדמה

ניתן לחלק את סוגי הדוחות תעבורה לשני סוגים: 

הסוג הראשון, דוחות תעבורה אשר מלוות בהזמנה לדין – זהו תהליך קצר יותר, בד"כ מבחינת רמת הסיווג, בעבירות הנחשבות לחמורות יותר בתקנות התעבורה כגון: תקנה 47 [ד] – עקיפה מסוכנת, תקנה 47[ה][5] עקיפה בקו רצוף.  

בהזמנה לדין אנו מקבלים דוח משוטר בד"כ שיכלול בתוך הדוח עצמו כבר בשטח את תיאור העבירה, ס' העבירה ותאריך הזימון של ישיבת הקריאה בביהמ"ש.

הסוג השני, דוחות תעבורה מסוג ברירת משפט / קנס. דוח זה ניתן בדרך כלל על העבירות היותר קלות. מרבית העבירות של תקנות התעבורה לא יהיו מסוג הזמנה לדין אלא מסוג ברירת משפט.

חריג לכך היא עבירת הרמזור האדום, שכן מצד אחד היא נתפסת מסוכנת אולם עדיין תהיה בברירת קנס. מצד שני הדבר לא קשור למחלוקת המסוכנת אלא בחוסר היכולת של ביהמ"ש להחיל את כל העבירות מהסוג הזה. 

בעצם תשלום הדוח תעבורה מודה למעשה הנהג בביצוע העבירה ולמעשה הוא מורשע. העבירה נרשמת בגיליון ההרשעות והנהג חויב בנקודות אם היו כאלה לעבירה, פסק הדין חלוט.

כיצד מסווגים אילו דוחות תעבורה ילוו בזימון ישיר למשפט ואילו מסוג ברירת משפט?

שר התחבורה באישורה של ועדת הכלכלה מחליט בנספחים של פקודת התעבורה אילו עבירות תעבורה תהיינה עבירות מסוג הזמנה לדין ואילו מסוג ברירת משפט. הוא מפרט את העבירות בצו: האם העבירה מחויבת בנקודות ומוגדר גם גובה הקנס שלה לפי 5 דרגות: 100,250,500,750,1000 ₪.

ההליך הפרוצדוראלי באכיפת דוחות תעבורה

כאשר שוטר נותן לנהג דוח תעבורה, בפקודת התעבורה אין פרוצדורה המסדירה את ההליך, סעיפים 230- 222 לחסד"פ (חובת סדר דין פלילי) חלים על פקודת התעבורה מבחינת ההליך.

סעיף 223 לחסד"פ קובע כי אדם שנמסרה לו הזמנה לדין, מתוקף סעיף 222, 222 רשאי תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה לשלם את החשבון.

במידה ועשה כן, רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את ענשו. במידה ולא שילם אדם את הקנס כאמור בסעיף 223,רואים את ההזמנה שנמסרה לו כאילו הייתה הזמנה למשפט.

בקשה להישפט בבית משפט

כאמור לעיל, בעת קבלת דוחות תעבורה קיימת אפשרות לבקש להישפט בבית משפט בסוג מסוים של עבירות.

חשוב לדעת כי בבקשה להישפט טמונה סכנה מסוימת והיא מתיחת החבל מול הרשות. לא אחת בבית המשפט הקלפים שלנו לא טובים. ניתן לברר עם התובע מה יש לו, אפשר ל"איים" על התובע, אפשר להגיע איתו לעסקה ועוד.

ברגע שביקשנו להישפט השמיים הם הגבול - פסילה, פסילה ע"ת, קנסות גבוהים ועוד.

מבחינת לוח הזמנים, לאחר ההודעה על הרצון להישפט מרגע שמתקבל הדואר הרשום יש למשטרה שנה אחת להודיע לנהג על מועד המשפט, כלומר דוחות תעבורה  מסוג ברירת קנס מתיישנות תוך שנה. מהרגע שהמשטרה קיבלה את ההודעה להישפט צריך לצאת מהמטה הארצי הודעה חזרה.

המכתב המגיע יכול להזמין לבית משפט גם בעוד שנתיים, אין התיישנות, ההתיישנות היא עד לרגע משלוח המכתב החוצה. כלומר כתב אישום שלא הוגש תוך שנה או שלא נשלחה עליו הודעה לנאשם תוך שנה, אזי אין אפשרות להגישו יותר.