שפת גוף ותקשורת בין אישית – חלק א'

 ישנם בני אדם שכאשר הם נכנסים לחדר, או לכל מקום אחר הם מותירים רושם, והכל חשים בנוכחותם. ישנם בני אדם המשדרים סטטוס אישי גבוה, כריזמה, עמדה. אנשים אלה משתמשים באופן טבעי בתנועות, בתנוחות שפת גוף ובפעולות תקשורת בין אישית המעלות תדמית הסטטוס אישי הגבוה, המשדרות כריזמה ועמדה.

פעמים רבות בני אדם המשדרים סטטוס גבוה משדרים דיסטנס ויוצרים אנטגוניזם. ולעומת זאת ישנם אנשים המשדרים סטטוס נמוך ומייצרים תקשורת בין אישית ואמפטיה מצוינת עם הזולת.

יש סיטואציות בהן סטטוס אישי גבוה יניב תוצאות טובות יותר בשכנוע וישנן סיטואציות בהן נעדיף סטטוס נמוך.

כאשר לקוח נכנס למשרד של רואה חשבון, של עורך דין, של כלכלן רצוי לבעלי מקצוע אלה להשתמש בתנועות שפת גוף, תנוחות ופעולות תקשורת בין אישית המעלות את הסטטוס האישי ולא פוגעות בתקשורת הבין אישית. הלקוח מעוניין במישהו אשר עליו יכול לסמוך, שיוציא אותו מהמעצר או שיחזיר לו את כספו או שיעזור לו להרוויח יותר כסף. הלקוח מחפש למצוא אדם עם סטטוס אישי גבוה, אדם מקצועי וכאריזמתי ולא מחפש אמפטיה והזדהות.

במשא ומתן בו אנו מעוניינים ליצור אמפטיה ולהגיע לפשרה, ובשיחות בהן אנו רוצים להתחבב על הזולת, ליצור חיבה והזדהות רצוי להשתמש בתנועות, ובפעולות המקטינות את הסטטוס האישי ולא פוגעות תקשורת בין אישית.  

כשאנו רוצים להלחיץ ולבלבל את הזולת. כאשר עו"ד חוקר עד בבית משפט, כאשר מפקד מעוניין להלחיץ את חייליו וכאשר אתם מעוניינים לבלבל את בן שיחתכם בוויכוח, בחקירה וכד' רצוי להשתמש בתנועות ובפעולות שפת גוף המעלות סטטוס אישי תנועות פוגעות תקשורת בין אישית. 

החוקר הראשון שחקר את נושא הסטטוס האישי הוא ק. ג'ונסטון ולאחריו, ד"ר דסמונד מוריס, אשר פיתח את תורת הסטטוס האישי, וכתב ספרים, ביניהם "גן החיות האנושי", "תצפית על גוף האדם", "הקוף העירום", החוקרים גילו כי מלחמות סטטוסים הנם נפוצים הן בקרב בעלי החיים ובקרב בני האדם.

במחקריהם נמצא כי בעלי חיים הנמצאים בעימות על טריטוריה, נקבה או מזון הם משתמשים בתנועות, תנוחות ופעולות על מנת להאדיר את הסטטוס האישי וכך לנסות לגרש את יריבם על מנת להימנע מקרב פיזי.

מלחמות הסטטוס האישי אצל בעלי החיים מתחילות במבטים חודרים בעיניים. לא לחינם נאמר כי אין להסתכל על כלב זר בעיניים. מבט ישיר לעיניו של בעל חיים זר מתפרש כאיום וכהתגרות. באם אחד מהצדדים מרגיש חלש יותר הוא יפרוש מהעימות כבר בשלב זה. הצד החזק לא ינסה להרוגו משום שבעלי חיים מאותו זן אינם הורגים אחד את השני אלא במקרים נדירים מאוד.

לאחר מלחמות המבטים בעיניים, מוסיפים בעלי החיים תנועות נוספות להבלטת הסטטוס האישי הגבוה שלהם, חתולים סומרים שערותיהם ומקשתים גבם, זברות וסוסים רוקעים ברגליהם, אחרים, משמיעים קולות בס עמוקים המעידים על מעין תיבת תהודה גדולה יותר, טורפים חושפים את ניביהם, קופי אדם מתופפים על חזם, באם אחרי פעולות אלה אף צד לא מתרשם ולא נכנע, אזי יתרחש עימות פיזי אשר בד"כ לא מסתיים במוות, אלא בכניעה ובריחה של הצד החלש.

הרמת סטטוס אישי של אחד תבוא על חשבון הורדת הסטטוס האישי של השני אך לעיתים הסטטוס האישי של האחד הוא כה גבוה, שגם אם יוריד אותו, הוא עדיין יישאר הוא גבוה יותר.בטרם נפרט תנועות שפת גוף ותנוחות ופעולות רצוי להתאמן ולזכור את הפעולות שמעלות או מורידות סטטוס אישי ואינן פוגעות תקשורת בין אישית.

לקוראים הרוצים להתמקצע במיוחד יש לזכור להגדיר מראש מהו הסטטוס האישי אותו הנכם מעוניינים לשדר בכל פגישה בהתאם לרצונכם על פי הסיטואציה.

תנועות 'המעלות' סטטוס אישי 'ואינן פוגעות' באמפתיה ובתקשורת הבין אישית

1. החזקת הראש ישר ויציב

החזקת הראש ישר באופו עקבי, לא מוטה מטה, מעלה או הצידה היא תנועת שפת גוף אשר מעלה את הסטטוס האישי שלנו. למרות הסטטוס האישי הגבוה תנועה זו מעידה על ניטרליות.

לו הראש היה מוטה מעט כלפי מעלה, היינו משדרים יהירות או עליונות, ובכך יוצרים ריחוק בנוסף לסטטוס האישי הגבוה, וכן להיפך, לו נוריד את ראשנו מטה ולו מעט נשדר חוסר ביטחון וסטטוס אישי נמוך.

כאשר ראשנו מוטה מעט הצידה יורד הסטטוס האישי שלנו.

דוגמה בכיתה -  דסטין הופמן בסרט "איש הגשם".

תנועת הראש לצד רצויה בזמן הקשבה והיא משדרת הזדהות ואמפטיה למרות שהיא מורידה את הסטטוס האישי ואינה פוגעת תקשורת בין אישית.

עורכת הדין ואשת התקשורת אילנה דיין, מצטיינת בטכניקה זו, ניתן לראות זאת בתוכניתה "עובדה", שכאשר היא מדברת ראשה ישר וכשהיא מקשיבה, היא מטה מעט את ראשה הצידה.

במידה ואנו מקשיבים כאשר ראשנו מוטה הצידה בהזדהות ובן שיחנו יאמר משפט כלשהו לו איננו מסכימים מיד יתיישר ראשנו, אף באופן לא מודע כסימן לחוסר ההזדהות או אי ההסכמה.

2. תנועות חלקות ואיטיות

תנועות שפת גוף איטיות וחלקות מעידות על סטטוס אישי גבוה. לדוגמא, באם דופקים על דלת משרדי בשעה שאני בפגישה, ואני מסב את גופי וראשי בצורה חלקה ואיטית ואומר באיטיות "יבוא", הנני משדר לנוכחים בפגישה סטטוס אישי גבוה יותר מאשר אם הייתי מגיב לדפיקה על הדלת בתנועה מהירה של גופי או ידי לכיוון הדלת. תנועות אלה אינן פוגעות תקשורת בין אישית.

3. להיות רגוע יותר מהם

ככל שאדם מפגין יותר רוגע ושלווה במצבים שונים, מלחיצים יותר או פחות, יחסית לסובבים אותו, הסטטוס האישי עולה.

4. עמידה במרכז המרחב

כאשר אנו מדברים או נואמים ממרכז הבמה או ממרכז השטח הפנוי מול בני שיחנו, הסטטוס האישי שלנו עולה, הואיל, ובעיני הצופה או השומע אנו נתפסים כתופסים שטח רב במרחב שסביבנו.

מנגד, כאשר אדם מדבר או נואם ונצמד לשולחן או לאביזר אחר כלשהו, במקום לעמוד במרכז השטח הפנוי, ירד הסטטוס האישי שלו.

5. עמידה פתוחה

כאשר אנו מדברים ע"י שפת גוף פתוחה יותר, כאשר רגלינו לא צמודות, וידינו לא צמודות לגופנו הסטטוס האישי שלנו עולה.

תנועות פתוחות משדרות בעלות על הטריטוריה שסביבנו, ובכך מעלות את הסטטוס האישי שלנו. עמידת דום של חייל פשוט היא עמידה המעידה על סטטוס אישי נמוך, וזאת בשל הרגליים הצמודות זו לזו, והידיים הצמודות לגוף. מפקד לעומת זאת עומד בסטטוס אישי גבוה, עם רגליים מפושקות וידיים פתוחות על מותניו.

במידה זו כאמור, מעלה את הסטטוס האישי, אינה יוצרת ריחוק ואינה פוגעת תקשורת בין אישית, וזאת כל עוד אינה מלווה בתנועות היוצרות דיסטנס כגון עמידת המפקד עם ידיו על מותניו, תנועה זו היא אנטי חברתית בכל התרבויות בעולם. המפקדים (ויש גם מעבידים הרואים עצמם כמפקדים) אשר עושים זאת על מנת להבליט את יחסי המרות בינם לבין חייליהם.

6. ישיבה על כל שטח הכיסא

בדומה לעקרון העמידה הפתוחה, אנשים היושבים על כל שטח הכיסא, נתפסים כבעלי סטטוס אישי גבוה יותר מאלה היושבים רק על חלקו הקדמי של הכיסא או על חציו.

פעולה זו אינה מרחיקה ואינה פוגעת תקשורת בין אישית, כל עוד איננו מרחיקים את פלג גופנו העליון מבן שיחנו. יש לזכור! בשפת הגוף "ריחוק פיזי כמוהו כריחוק נפשי"; השענות אחורה בזמן שיחה משדרת חוסר התעניינות, אכזבה או אי הסכמה לדברי בן שיחנו, כלומר פגיעת תקשורת בין אישית, ואילו שפת גוף רכונה קדימה, משדרת התעניינות, הקשבה ויוצרת תקשורת בין אישית טובה.

7. דיבור במשפטים קצרים וברורים

בני אדם המדברים במשפטים קצרים וברורים, נתפסים כבעלי סטטוס אישי גבוה יותר מאלה המדברים במשפטים ארוכים.

8. להיות בשקט

אדם אשר נוכח ושותק, נתפס כאדם עם סטטוס אישי גבוה.

9. החזקת גוף יציב

כאשר אנו נשענים על שולחן, כיסא, קיר או כאשר שפת הגוף של גופנו מכופפת ולו במעט הסטטוס האישי שלנו יורד.

היציבות בגופנו מקרינה שליטה, עוצמה וסטטוס אישי גבוה.

10. שימוש בשמות פרטיים

אנשים נהנים לשמוע את מנגינת שמם הפרטי יותר מכל מילה אחרת. פוליטיקאים מנוסים המתראיינים בתקשורת, מרבים להשתמש בטכניקה זו וכאשר המנוסים שבהם מתראיינים אצל ניסים משעל לדוגמא, הוא יחזור מספר פעמים על שמו של המראיין: "ניסים, הרי אתה יודע ש...", "תראה ניסים...",  "מי כמוך ניסים יודע ש..."

תנועות 'המעלות' סטטוס אישי 'ופוגעות תקשורת בין אישית ואמפתיה

11. שריקה וזמזום

ישנן פעולות בהן אנו לוקחים בעלות על הקול בטריטוריה שסביבנו, לדוגמא, במשרד באם מישהו שורק או מזמזם, בד"כ זה יהיה המעסיק או אדם בעל עמדה בכירה.

פעולה זו אמנם מעלה את הסטטוס האישי כאמור, אך לעיתים מדגישה ביטחון עצמי ושליטה, העלולים לגרום לפגיעת תקשורת בין אישית.

12. השהיית התשובה

בהשהיית תשובה לשאלה בכ 2 , 3 שניות, בני אדם לוקחים לעצמם כביכול "בעלות" על הזמן.

13. אמירת 'אההה' ארוך, לפני התשובה

יודגש! פעולה זו באה במקום, ולא בנוסף להשהיית התשובה כאמור בפסקה הקודמת.

פעולה זו כקודמת לה נפוצה אצל פוליטיקאים, משמעותה, נטילת בעלות על הקול ועל הזמן. לדוגמא, פוליטיקאי שנשאל "מה תוכניותיך בתחום הביטחוני"? ועונה: "אהההההה, איני יכול להיכנס לפרטים, אך אני מתכוון להרחיב את פעולתו של צה"ל ו...", מעלה הוא בכך את הסטטוס האישי שלו. (בהמשך נראה כי יש אה מסוג אחר המוריד את הסטטוס האישי שלנו).