מדובר בתביעת חוב, בסכום של למעלה ממיליארד שקלים, שמהותה הטלת אחריות אישית על החייב לחובות "חפציבה", מכוח סעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983, שעניינו "ניהול עסק בתרמית" וגם סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, העוסק ב"הרמת מסך".
ביהמ"ש הבהיר, כי הוראה 373 לפקודה, מקנה לבית משפט של פירוק, סמכות להכריז על נושא משרה בחברה כמי שנושא באחריות אישית וללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כאשר מתברר לבית המשפט כי אופן התנהלותה של החברה היה תוך כוונת מרמה וכאשר נושא המשרה היה ביודעין שותף בניהול החברה בדרך מרמה. יוער, כי אין בסעיף 373 דרישה לקיומו של קשר סיבתי בין התרמית לבין פירוק החברה.
בפסיקה נקבע, כי המושג "ניהול חברה בדרכי תרמית" הוא מושג רחב וגמיש ולא בִּכְדי לא מופיעה בסעיף 373 הגדרה למונח זה. המקרה "הקלאסי" לניהול חברה בתרמית, הוא כאשר חברה המצויה בחובות כבדים, ממשיכה להתנהל, תוך צבירת חובות נוספים בעוד החברה קורסת, תוך ידיעה ברורה של נושא המשרה על כך שלא יהיה ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה. אולם, כאמור, קיימת קשת רחבה של מקרים נוספים העשויים להיכנס תחת הגדרה זו.
במקרה זה, התבססה תביעת החוב בעיקרה על ההליך הפלילי שהתנהל כנגד החייב – אשר אין חולק כי שימש "נושא משרה" ב"חפציבה", על פי ההגדרה שבסעיף 373(א).
כתב האישום, שבעובדותיו הודה החייב, וגזר הדין (שצורפו לתביעת החוב) מציגים תמונה ברורה וקשה על האופן בו נוהלה "חפציבה" על ידי החייב - בדרכי מרמה והונאה של גורמים שונים, תוך רישומים כוזבים והצגת מצגי שווא.
מקצת מהפעולות שביצע החייב הן אלה: הימנעות מלספק לרוכשי דירות מ"חפציבה" בטוחה, כמתחייב על-פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה - 1974, וחשיפתם לסיכונים כלכליים שונים; אי הפקדת כספי רוכשי דירות בחשבונות הליווי; עריכת רישומים כוזבים בספרי "חפציבה", זיוף מסמכים והסוואת הפעולות שבוצעו בכספים מעיני בעלי המניות וציבור המשקיעים, רואי חשבון, בנקים מפקחים וגורמים שונים נוספים, לרבות הצגת מצגים כוזבים בפני גורמים אלה ובפני רוכשי הדירות בדבר מצבן של חברות חפציבה ופעילותן; עשיית שימוש בשליטתו של החייב בחברות "חפציבה" השונות תוך יצירת התחייבויות הדדיות ביניהן; ומשיכת כספים מהחברות הציבוריות ללא זכות כדין, תוך הפרת חובת אמון וללא קבלת האישורים הנדרשים על-פי דין לביצוע פעולות אלה.
לפיכך, התקבלה בקשת המנהל המיוחד וביהמ'ש הצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר היקפם המדוייק טרם ידוע נכון להיום). לאור המסקנה האמורה, לא מצא ביהמ'ש צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה זה.
*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>
what makes women cheat
link all wife cheat
link
read here viagra without prescription in vietnam
my boyfriend cheated on me quotes
go reasons why women cheat on their husbands
cheat wifes
open married woman looking to cheat
my husband cheated with a man
unfaithful wives my boyfriend cheated on me with a guy
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.