| שלום רב,
העניין מוסדר באמצעות חלק ג' לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 ובפרט בסעיפים 15 ו-15א לחוק. מיקומו של סעיף זה בתחילת החוק ושני רק להוראות כינון רשות ניירות ערך והפעלתה מעיד על חשיבותן של הוראות אלו.
הוראות אלה קובעות את הכלל – אין להציע הצעות השקעה לציבור ללא פרסום תשקיף. לצד כלל זה נקבעו חריגים לכלל ביחס למקרים בהם מותר להציע ניירות ערך ללא תשקיף, כאשר אחד מחריגים אלה הוא החריג ביחס למגבלת 35 הניצעים.
ראשית, חשוב להבין כי מניין 35 המשקיעים - ניצעים נאמד ביחס לכל הקצאה של ניירות ערך (אינו מוגבל למניות בלבד) שבכוונת מנפיק (החברה אשר מגייסת את הכספים) להציע לניצעים מהציבור.
שנית, ראוי לציין שמניין הניצעים לצרכי חריג זה הוא לא ביחס לכמות הניצעים שיענה להצעת החברה וירכוש ניירות ערך מהחברה, אלא לכמות הניצעים שמותר לחברה להציע להם לרכוש ניירות ערך, כאשר במהות שאלה זו נבחנת ביחס לסוג המידע שהוצג לאותם משקיעים פוטנציאליים. ככלל, המגבלה חלה על כמות משקיעים שהחברה הציגה להם הצעת השקעה הכוללת נתונים כספיים אודות החברה ו/או תחזיות ביחס לאלו, פרטי הצעה מפורטת לרכישת ניירות ערך שהחברה תקצה ובכלל זאת מחיר ניירות ערך ו/או ריבית שתשולם לגביהם ו/או נתוני תשואת עבר או תשואה חזויה ביחס להשקעה בניירות ערך.
חריגים נוספים לחובת פרסום תשקיף ניתן למצוא במסלולי גיוס כגון מימון המונים באמצעות רכז הצעה (ע"א שבמסגרת הקמפיין על החברה להציג מעין תשקיף).
שלישית, חשוב לציין שמאחר שהחוק מכיר בסוג משקיעים מסויים כמשקיעים מקצועיים, אשר הרשות רואה בהם מקצועיים דיו לצורך ביצוע החלטת השקעה ללא עיון בתשקיף, הצעה למשקיעים מסוגים אלו (המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך) אינה באה במניין 35 הניצעים לצרכי המגבלה שנקבעה בחריג – לכלל שאין להציע ניירות ערך לציבור ללא תשקיף.
לגופה של שאלה, פיצול מלאכותי של כמות הניצעים בין מספר חברות קשורות אשר ישקיעו יחדיו באותו מיזם אינו מהווה מסלול עוקף לחובה לפרסם תשקיף ועשוי להוות הפרה של הוראות חוק ניירות ערך. בחינת הפרת החובה שלא להציע ניירות ערך מבלי לפרסם תשקיף נעשית על פי המהות ולא על פי רישום טכני במהותו של מספר תאגידים על מנת "להרוויח" הקצאה נוספת של ניצעים.
עקיפת החובה לפרסם תשקיף עשויה להוביל לחקירה פלילית נגד המציע ונושאי משרה המכהנים בו או להליכי אכיפה מנהליים. רף הקנסות הכספיים המוטלים (ככל שלא מוטל עונש חמור יותר) הינו גבוה מאוד והעיצום הכספי המוטל על חברה שהפרה את חובת פרסום תשקיף עשוי לעמוד על מיליוני ש"ח לצד עיצומים ברף של מאות אלפי ש"ח לנושאי משרה. יצויין כי פעולת הפיצול כשלעצמה עשויה להיתפס כתחכום מצד המפר ולהוביל להחמרת הענישה.
ניתן לעיין ולהתרשם ממקרי עבר אשר ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך (גוף בעל סמכויות שיפוטיות הדן ומכריע בהליכי אכיפה מנהליים) דנה בהן באתר הרשות, כאן.
מוצע לשקול קביעת רף מינימלי להשקעה בסכום אשר יאפשר לך לגייס את הסכום הרצוי מבלי לעבור את כמות הניצעים המותרת. ניתן גם לשקול ערוצי גיוס חלופיים כגון מימון המונים. בכל מקרה עליך לקבל ייעוץ ספציפי כיצד לבצע את גיוס המשקיעים מבלי להפר את הוראות החוק.
יודגש כי דיני ניירות הערך הינם רחבים ואין המידע המפורט לעיל מהווה מידע שלם. לא ניתן לפעול על בסיס המידע המפורט לעיל ומומלץ כי תפנה לקבלת ייעוץ במישרין.  בברכה,
יהונתן ינאי, עו"ד
מנהל פורום דיני חברות ופורום בתי משפט
הארבעה 28, תל אביב (מגדלי הארבעה), מגדל צפוני קומה 13
טלפון: 03-6956688 ; מייל: info@yanay-law.co.il
|