|
| שלי שלום רב, שאלה מעניינת, זו תשובתי, שמייצגת את עמדתי הצנועה בלבד כמובן, לאמור:
מצד אחד, יש קושי במתן אישור נאמן למקור למסמך אישי על ידי מושא המסמך (ספק אם גורם ציבורי יוכל לקבל זאת), וזאת אגב, בדומה לתצהירים, שהרי המטרה והתכלית העומדת מאחורי הדין בנושא היא שגורם אובייקטיבי יאשר ו\או יאמת מסמך מסוים (ועל אותה "אובייקטיביות" אתייחס בהמשך).
מצד שני, המסמך הוא אכן מסמך מקורי ומצוי בפנייך, ואת סך הכל מבקשת לאשר שהוא אכן מסמך מקורי ותו לאו.
זאת ועוד, יש החלטה של וועדת האתיקה הארצית, שפסקה כי עורך דין יכול לאמת מסמך מקורי, על אף שהוא לא מייצג בתיק, ובלבד שאכן הוצג בפניו מסמך מקורי. עם זאת אותה החלטה עסקה באימות של מסמך של אדם אחר, ולא של אדם באופן אישי (ראה החלטה: את 160/11).
אך בד בבד, יש גם החלטה מאוד מפורשת (ואחרת) של וועדת האתיקה הארצית, שקובעת כהאי לישנא: שלעורך דין אסור לאמת מסמכים שדורש אימות חתימה או אזהרה (א"ת 12\296). הטעם לכך, הוא ניגוד עניינים ברור.
עוד הערה חוקית שלדעתי אפשר רק ללמוד ממנה, עוסקת אפוא דווקא בסעיף 10, לחוק הנוטריונים, תשל"ו - 1976. הסעיף דנא, קובע כי נוטריון לא יכול להשתמש בסמכויותיו בעניין שלו "עצמו". היינו, מהסעיף אפשר גם לשאוף השראה חוקית, לשאלתך גופא.
יתר על כן, הרי עוסקים אנו באתיקה, ואם נרצה: "תורת המידות והמוסר". ללמדנו, כי אדם לעולם לא יכול להיות אובייקטיבי, בעניין שנוגע לו אישית. הוא הדין גם בעניינך (מבלי חלילה להביע עמדה לגבייך, שהרי אותך אינני מכיר, אך משוכנע כי אדם משכמך ומעלה).
עצם העובדה שאדם מחתים ו\או מאמת מסמך ששיך לו, שנוגע לחייו האישיים, מעמיד אותו אוטמטית, אפילו אם בתום לב, בניגוד עניינים.
אשר כל האמור, מניתוח כל ההוראות שפירטתי, דומני כי יש באימות עצמי של מסמך אישי, אפילו אם עסקינן רק בנאמן למקור, העמדה בסיכון לקיום עבירה אתית.
בשולי הדברים, ליתר ביטחון את תמיד יכולה לפנות בשאילתא לוועדת האתיקה במחוז בו את רשומה.
בברכה,
 אדם אשכנזי, עו"ד
מנהל פורום אתיקה מקצועית
רחוב האורגים 21, אשדוד
טל': 08-6538011 : Adam@an-law.co.il
|