פורום אגודות שיתופיות

כפי שעולה משאלתך מדובר בנחלה שבעלי הזכויות בה נפטרו וישנה הסכמה בין האחים כי אח אחד יירשם כבעל הזכויות בנחלה ויפצה את שאר האחים.

מאחר וציינת כי הפיצוי אינו מתוך כספי העיזבון אלא מקורו בהון עצמי של האח אשר יירשם כבעל הזכויות הרי שמדובר בעסקה לכל דבר ועניין ולפיכך הינה מחויבת במס

המיסים אשר עלולים להיות משולמים הינם: מס שבח מקרקעין, דמי הסכמה, דמי רכישה, היטל השבחה לועדת התכנון , מע"מ ומס רכישה.

גובה המיסים משתנה ותלוי בנסיבות של כל עסקה ונתוניה אבהיר על ידי מתן מספר דוגמאות:

מס שבח : כשמו כן הוא, מהווה מס על עליית שווי הנחלה מהמועד בו הנחלה נרכשה ועד למועד מכירתה. עבור מכירת בית המגורים הבנוי על הנחלה ניתן לבקש לקבל פטור מלא או יחסי. לא כך לגבי יתרת הזכויות במשק החקלאי.

דמי הסכמה : בשיעור של שליש מעליית ערכה של הנחלה.

מע"מ: התמורה עבור החלק החקלאי הינה עסקה אשר עלולה לחוב במע"מ

היטל השבחה: לפני בצוע העסקה יש לבדוק האם קימת חבות בהיטל השבחה בנוגע לנחלה ניתן לקבל מידע מראש מהו ההיטל הצפוי. 

לגבי השאר מי אמור לשלם את המיסים הדבר נתון להסכמה בין האחים. כך לדוגמא - ככל והמטרה הינה להביא לחלוקה שוויונית של הנחלה בין האחים הרי שניתן להסכים כי המס יחולק בין כל האחים בצורה שווה.  

רובי שלום,

תקנה 23 (ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה – 1975, (להלן: "התקנות") קובעת כי:

"הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה."

בית המשפט בחן את חובת האמון של חברי הועד, לאור הוראות תקנה 23 (ג) לתקנות וקבע:  

"חברי הועד הינם שלוחים של האגודה וחובת הנאמנות המוטלת עליהם כוללת את החובה להימנע מכל ניגוד עניינים ולהעדיף תמיד את טובת השולח והאינטרסים שלו. ככל שכוחו של השלוח רב יותר, כך מן הדין להטיל עליו חובות התנהגות ראויה חמורה יותר, שימנעו ממנו לנצל את כוחו לרעה."

בית המשפט חייב חברי וועד שהיו במצב של ניגוד עניינים וביצעו פעולות המנוגדות לאינטרסים של האגודה השיתופית אותה התמנו לנהל ובכל הפרו את חובות האמון המוטלת עליהם וחובות הזהירות החלה עליהם כלפי הקיבוץ לשלם פיצוי לקיבוץ.

ככל וחברי הוועד פועלים במסגרת החוק ובתום לב הרי שהם אינם נושאים באחריות אישית גם אם טעו בשיקול דעתם.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

לימור שלום,

בכדי להשיב על שאלתך יש לדעת מה הוא הקיבוץ אשר בכוונתך להגיש בקשה למועמדות בו.

יש משמעות לסוג הקיבוץ האם הוא שיתופי או מתחדש ומכאן נובעות הזכויות והחובות והתנאים לקבלה לחברות.

יש גם לעיין בתקנון הקיבוץ המהווה את החוזה המחייב בין הקיבוץ לבין החברים ובין החברים לבין עצמם.

כדי לקבל מושג על כוונתי להלן אפרט במקצת:

באופן עקרוני, קיימים 3 סוגי קיבוצים כאשר 2 הסוגים המוכרים יותר הם הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש.

הקיבוץ השיתופי הינו מוסד שניתן לראות כי הוא לאט לאט נעלם ורוב הקיבוצים הופכים לקיבוצים מתחדשים.מה שהופך קיבוץ שיתופי למתחדש הינו אימוץ של הליכי הפרטה בסיומם משייכים את נכסי הקיבוץ לרבות הדירות לידיים הפרטיות של החברים.

בהתאם יש סוגים שונים של נקלטים לקיבוץ: ישנם נקלטים במתכונת של חברות מלאה כלומר זכויותיו שוות לזכויות כלל החברים (הזכויות ניתנות בהתאם לוותק של החבר קרי חבר בעל ותק רב יותר יקבל זכויות עודפות על חבר בעל ותק נמוך יותר) חבר מלא הוא שותף מלא בנכסי הקיבוץ יכול לבחור ולהבחר למוסדות הקיבוץ.

בקיבוץ המתחדש ניתן להיקלט כחבר קיבוץ המוגדר כחבר בעצמאות כלכלית חבר כזה אינו שותף בנכסי הקיבוץ הוא מתנהל בעצמות כלכלית מול הרשויות ובאופן עקרוני הוא אינו חלק מהערבות ההדדית בקיבוץ אך הוא יכול להיבחר למוסדות הקיבוץ.להבדיל מחבר בקיבוץ שיתופי שהערבות ההדדית הינה מלאה

יש לדעת כי הקיבוצים גובים דמי קליטה (קיבוצים שונים נותנים לרכיב זה הגדרות שונות כגון דמי רצינות או השתתפות במימון התשתיות או רכישת זכויות בנכסי האגודה )

בקיבוץ המתחדש ישלם החבר מס קהילה (מיסוי מוניציפאלי) להבדיל מחבר בקיבוץ שיתופי שאינו משלם מס.

כך גם לגבי מס קהילתי והמס הפרוגרסיבי

חבר בקיבוץ שיתופי יקבל מהקיבוץ דירה להתגורר בה אך הזכויות בה שייכות לקיבוץ. חבר מלא בקיבוץ מתחדש יהא זכאי לשיוך דירה ובלבד שהיה חבר לפני היום הקובע (היום בו מי שהיה חבר נקבע ככזה הזכאי לשיוך דירות) נקלט בקיבוץ מתחדש רוכש את הדירה על אדמת הקיבוץ והוא יהיה בעל הזכויות בה לכל עניין.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דוד שלום,

אכן לא ניתן לחלק נחלה ל- 2

נחלה הינה יחידת משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול

רק אדם אחד ובן זוגו יכולים להיות רשומים כבעלי זכויות בנחלה. (כך לשם הדוגמא 2 אחים או הורה וילד אינם יכולים להירשם כבעלי זכויות בנחלה)

לאור כך הרי שבמקרה של גירושין יש לבצע פירוק שיתוף בדרכים אלטרנטיביות הקבועות בחוק כגון מכירה קרי מכירת הנחלה וחלוקה בתמורה שהתקבלה בגינה.

ניתן כאמור למכור את הנחלה לצד ג וניתן כי צד אחד יכול לרכוש את חלקו של הצד האחר .

ישנם דרכים נוספות יצירתיות שניתן להסכים לגביהן- הדבר תלוי ברצונם של בני הזוג .

לשם כך אני מציעה לבן הדוד שלך לגשת לייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין הבקיא בתחום האגודות השיתופיות על מנת לשמוע על אופציות אלטרנטיביות לפירוק השיתוף בנחלה וזאת בהתאם למלוא הנתונים שיוצגו על ידי בן הדוד.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

יעקב שלום

שאלתך אינה ברורה דיו שכן לא ברור האם בכוונתכם לשכור דירה בקיבוץ או להתקבל בה כחברים ולפיכך אוכל להשיב בכלליות בלבד:

אין מיסים כפולים על נכס בקיבוץ .
כל יישוב צריך להיות מנוהל מבחינה מוניציפלית על ידי ועד מקומי. כדי להקל על ניהול החיים בקהילה בקיבוץ, נקבע כי במקום בו מאוגדים התושבים באמצעות אגודה שיתופית חקלאית, יכהנו חברי ועד ההנהלה של היישוב גם כחברי הוועד המקומי.
חבר האגודה השיתופית חייב בתשלום דמי-חבר לאגודה, על-פי תקנונה, בגין חברותו; לעתים מכונה תשלום זה "מסי אגודה"
בנוסף  חייב החבר בתשלומי חובה לרשות המקומית  הידועים כ"מסים מוניציפאליים"; יש להבדיל כאן בין תשלומים שוטפים של ארנונה כללית, לבין היטלים מיוחדים כגון סלילת רחוב ומדרכה אשר משביחים את הנכס.

תשלומי הארנונה, המגיעים לפי הוראות הדין למועצה האזורית או לוועד המקומי ביישוב (בהתאם להחלטת המועצה האזורית) משולמים בעיקרון בגין שירותים הנוגעים להחזקה ולשימוש בנכס.


בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

פנינה שלום

בפנייתך חסרים פרטים מהותיים המקשים עלי להשיב לשאלתך.

כך לשם הדוגמא לא ברור האם הקיבוץ בו הנך מתגוררת הינו קיבוץ מופרט או שיתופי?

היה ומדובר בקיבוץ מפורט בו הושלמו הליכי השיוך הרי שיש לבחון את הסכם החכירה שלכם מול רשות מקרקעי ישראל ואת תנאי החכירה שנקבעו שם.

מתוך ההסכם ניתן יהא ללמוד האם באפשרותכם להשכיר את הבית ואם כן באילו תנאים.

ככל ומדובר בקיבוץ שיתופי הרי שהזכויות בדירה הינם של הקיבוץ ולפיכך הנני בספק כי יאפשרו לכם להשכיר את הבית בקיבוץ ולשלשל לכיסכם את דמי השכירות.




בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דורון שלום,

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

צביקה שלום,

תקנון הקיבוץ הינו החוזה המחייב בין הקיבוץ לבין החברים ובין החברים בינם לבין עצמם- לפיכך האופן בו יש ליישב סכסוכים בין החברים מצוי בתקנון הקיבוץ.

הצעתי לבדוק את התקנון (אותו ניתן לקבל במזכירות הקיבוץ או מרשם האגודות השיתופיות) לגבי התשובה לשאלתך למי עליך לפנות בעניין .

פניה רשמית תחייב את הגוף אליו תבקש לפנות לפעול.

מציעה לך לשקול גם פנייה במכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים כנגד החבר .

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

פלורה שלום,

אחת השאלות החשובות בהקשר של הבן הממשיך היא: האם בעל הנחלה רשאי לבטל את מינויו של הבן הממשיך. לא אחת, היחסים בין ההורה לבן הממשיך עולים על שרטון, וההורה מתחרט על מינויו של הבן הממשיך ומעוניין לבטלו.

מחד עת מיניתם את הבן כבן ממשיך הרי שבכתבי המינוי ישנה הצהרה כי מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת בכתב של ההורה להעביר את הנחלה לבן הממשיך.

עם זאת, כאשר הבן הממשיך מונה בכפוף לתנאים מסויימים שנקבעו על ידי בעל הנחלה כגון: טיפול בבעל הנחלה עד לגיל  120ו/או מתן זכות מגורים לבעל הנחלה בנחלה ו/או פיצוי אחיו של הבן הממשיך ו ו/או אחר והבן הממשיך לא עמד בתנאי מתנאי החוזה  ניתן לבטל את המינוי. 

לא ברור משאלתך האם נחתם חוזה בנוגע למינוי בינכם לבין הבן הממשיך וכדאי לבחון את הנושא ובהתאם את אפשרויות הביטול.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

גיא שלום,

כל יישוב צריך להיות מנוהל מבחינה מוניציפלית על ידי ועד מקומי. כדי להקל על ניהול החיים בקהילה בקיבוץ, נקבע כי במקום בו מאוגדים התושבים באמצעות אגודה שיתופית חקלאית, יכהנו חברי ועד ההנהלה של היישוב גם כחברי הוועד המקומי.
חבר האגודה חייב בתשלומי חובה לרשות המקומית  הידועים כ"מסים מוניציפאליים"; יש להבדיל כאן בין תשלומים שוטפים של ארנונה כללית, לבין היטלים מיוחדים כגון סלילת רחוב ומדרכה אשר משביחים את הנכס .
תשלומי הארנונה, המגיעים לפי הוראות הדין למועצה האזורית או לוועד המקומי ביישוב (בהתאם להחלטת המועצה האזורית) משולמים בעיקרון בגין שירותים הנוגעים להחזקה ולשימוש בנכס
בכל הנוגע לשאלה על מי חלים תשלומים (מכל סוג) במערכת היחסים שבין שוכר למשכיר הדבר נקבע בהסכם השכירות.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אריה שלום,

יש לבחון את הסיבה בגינה לא התקבלת לחברות על מנת לתת מענה לשאלתך האם ניתן לתבוע על עצם אי הקבלה לחברות בעילה של אפליה.

ככל ואכן הסיבה שקבלתך לחברות נידחת פעם אחר פעם כתוצאה מאפליה באפשרותך להגיש תביעה כנגד הקיבוץ .

חשוב לזכור כי בעת הגשת תביעה מוטל עליך נטל ההוכחה להוכיח כי אכן הפלו אותך לפיכך המלצתי להצטייד מבעוד מועד בראיות לטענותיך.

לאחר שיהיו בידך מלוא הראיות הצעתי לפנות לעורך דין הבקיא בתחום האגודות השיתופיות על מנת שייבחן את הראיות שבידייך ואת סיכויי התביעה שלך .

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

רון שלום,

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965  ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר התשכ"ז- 1967 קובעים מה הם המקרים בגינם יש להגיש בקשה להיתר ובין היתר:

כל תוספת לבניין קיים כגון סגירת מרפסת , גדר סככה, פרגולה.

הקמה או העמדה מבנה זמני כמו מחסן, מכולה ומבנים ניידים

כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבניה

 יש לבחון  איזה מבנה את בדיוק מעוניינת להקים על הקרקע לא די במונח "מבנה של משחק ילדים " כדי לתת מענה לפנייתך ולהבין במה בדיוק מדובר. 

מעבר לכך מאחר ומדובר בשטח שבקיבוץ ייתכן ותידרשי להסכמת הקיבוץ להעמדת המבנה וזאת גם אם הוא עומד בתנאי התכנון והבנייה.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

dmamim שלום

כאשר משווים את  תנאי החכירה של נחלה חקלאית לתנאי החכירה של משק עזר, הרי שניתן לראות בברור כי זכויותיהם של בעלי משקי העזר קופחו. אכן רשות מקרקעי ישראל אינה דורשת מחוכר של נחלה חקלאית שיעסוק ויתפרנס מעבודה חקלאית בנחלתו. אמנם אין הבדל מהותי בין תעסוקתם של בעלי הנחלות לתעסוקתם של בעלי משקי העזר. יחד עם זאת יש הבדל גדול בתנאי החכירה. בעל נחלה יוכל לעשות שימוש שאינו חקלאי בנחלה (בתנאים שנקבעו על ידי הרשות) אך אפשרות לשימושים אלו לא חלים על בלי משקי העזר. הגבלה נוספת הינה באפשרות הבניה בנחלה (3 יחידות) להבדיל ממשק העזר.

ובמילים אחרות, לא ניתן לקבל היתר זמני כמבוקש על ידך. הדבר עומד בניגוד להחלטות רשות מקרקעי ישראל.

עדיאל שלום,

משאלתך עולה כי הנך חבר קיבוץ.

תקנון הקיבוץ קרי תקנון האגודה השיתופית החקלאית הינו החוזה בין חברי הקיבוץ לקיבוץ עצמו (לאגודה השיתופית) ובין החברים בינם לבין עצמם.

תקנון הקיבוץ מסדיר את התחייבויות וזכויות הקיבוץ כלפי החבר והתחייבויות וזכויות החבר כלפי הקיבוץ וכן בין החברים בינם לבין עצמם.

התקנון חל על כל חברי הקיבוץ.

תקנון הקיבוץ מאושר על ידי  רשם האגודות השיתופיות, והוא פתוח לעיונו של  כל דורש.

באופן עקרוני, אין תקנון אחיד לכלל הקיבוצים וכל קיבוץ קובע את סעיפי התקנון באמצעות חבריו.

יחד עם זאת קיים תקנון אחיד אשר נוסח על ידי התנועות הקיבוציות וזה אומץ על ידי חלק מהקיבוצים באמצעות הצבעת חברי הקיבוץ באסיפת החברים.

לאור האמור לעיל, הרי שמבחינתך תקנון הקיבוץ הינו התקנון העיקרי והמשמעותי ביותר עבורך.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

סמדר שלום,

תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג 1973, בסעיף 1 מגדיר מי הוא "בן ממשיך";

"בן ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כ"בר רשות" לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים", לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."

על הבן הממשיך להיות בגיר קרי מעל גיל 18



בברכה וחג שמח



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דוד שלום,

הפרטה של הקיבוץ הכוונה בין היתר, שיוך של הנכסים השייכים היום לקיבוץ כאגודה שיתופית אל בעלותם הפרטית של חברי הקיבוץ בין היתר גם את הדירות.

ניתן לומר שיש שלושה שינויים עיקריים במסגרת הליך הפרטת הקיבוץ:

א . הפרטה של שירותים כגון חדר אוכל, מתפרה, מכבסה, חינוך בריאות וכו' כלומר, החבר ישלם מכיסו עבור השירותים האלו

ב. שכר דיפרנציאלי: כקיבוץ שיתופי כל חבר קיבל תקציב שווה בהתאם למצבו המשפחתי הרי שממועד ההחלטה על השינוי יקבל החברה תקציב אשר לו קשר ישיר למשרה אותה הוא ממלא קרי לא תקציב שווה.

כך שבשונה ממה שהיה עד כה וטרם מועד השינוי ההכנסות של החברים בקיבוץ לא תהנה שוות.

ג. שיוך נכסים: שיוך הנכסים מהווה את מהות ההפרטה הכוונה כאמור שיוך הנכסים השייכים היום לאגודה השיתופית אל בעלותם של חברי הקיבוץ כאשר בדרך כלל מתחילים קודם לשייך לחברים דירות כשהשלמת השיוך משמעותה חתימת החברים על הסכמי חכירה למול רשות מקרקעי ישראל. לאחר השלמת השיוך יוכלו החברים למכור את הדירה ששויכה להם ו/או להורישה בכפוף למגבלות שנקבעו .

שארל, שלום, 

תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג 1973, בסעיף 1 מגדיר מי הוא "בן ממשיך";

"בן ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כ"בר רשות" לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים", לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."

בסעיף 3 א. נקבעו מהם התנאים לקבלת חבר למושב עובדים ובין היתר, קבלת "הבן הממשיך": "(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך."

במונח בן ממשיך הכוונה גם לבת ממשיכה. אין משמעות למגדר.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il