פורום אגודות שיתופיות

ישנם הבדלים רבים בין הקיבוץ השיתופי למתחדש להלן דוגמא למספר הבדלים:

הקיבוץ השיתופי הקלאסי הינו מוסד הולך ונעלם שכן  הקיבוצים הופכים לקיבוצים מתחדשים.מה שהופך קיבוץ שיתופי למתחדש הינו אימוץ של הליכי הפרטה בסיומם משייכים את נכסי הקיבוץ לרבות הדירות לידיים הפרטיות של החברים.

בהתאם יש סוגים שונים של נקלטים לקיבוץ: ישנם נקלטים במתכונת של חברות מלאה כלומר זכויותיו שוות לזכויות כלל החברים (הזכויות ניתנות בהתאם לוותק של החבר קרי חבר בעל ותק רב יותר יקבל זכויות עודפות על חבר בעל ותק נמוך יותר) חבר מלא הוא שותף מלא בנכסי הקיבוץ יכול לבחור ולהבחר למוסדות הקיבוץ.

בקיבוץ המתחדש ניתן להיקלט כחבר קיבוץ המוגדר כחבר בעצמאות כלכלית חבר כזה אינו שותף בנכסי הקיבוץ הוא מתנהל בעצמות כלכלית מול הרשויות ובאופן עקרוני הוא אינו חלק מהערבות ההדדית בקיבוץ אך הוא יכול להיבחר למוסדות הקיבוץ.להבדיל מחבר בקיבוץ שיתופי שהערבות ההדדית הינה מלאה

יש לדעת כי הקיבוצים גובים דמי קליטה (קיבוצים שונים נותנים לרכיב זה הגדרות שונות כגון דמי רצינות או השתתפות במימון התשתיות או רכישת זכויות בנכסי האגודה )

בקיבוץ המתחדש ישלם החבר מס קהילה (מיסוי מוניציפאלי) להבדיל מחבר בקיבוץ שיתופי שאינו משלם מס.

כך גם לגבי מס קהילתי והמס הפרוגרסיבי

חבר בקיבוץ שיתופי יקבל מהקיבוץ דירה להתגורר בה אך הזכויות בה שייכות לקיבוץ. חבר מלא בקיבוץ מתחדש יהא זכאי לשיוך דירה ובלבד שהיה חבר לפני היום הקובע (היום בו מי שהיה חבר נקבע ככזה הזכאי לשיוך דירות) נקלט בקיבוץ מתחדש רוכש את הדירה על אדמת הקיבוץ והוא יהיה בעל הזכויות בה לכל עניין.

להלן לשון החוק  בנושא פירוק שיתוף במקרקעין (סימן ב’: פירוק השיתוף)

37. הזכות לתבוע פירוק השיתוף-
(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.
(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין.

38. פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט-
(א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים; נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ”ה-1965, וכל חיקוק אחר בנדון.
(ב) באין הסכם כאמור בסעיף-קטן (א) יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43.

39. פירוק דרך חלוקה –
(א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת-הנאה בין החלקות.

40. פירוק דרך מכירה –
(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

40א. דירת מגורים של בני זוג –
(א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40 על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
(ב) הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).

בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול, קומה 25), תל- אביב
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

מטרת שיוך הנכסים בקיבוץ המתחדש הינו להבטיח את בעלות החברים הנכסים שנצברו עד ליום הקובע.

התקנונים משתנים מקיבוץ לקיבוץ ישנם קיבוצים שקבעו את הזכות ליהנות מפירות הנכסים וישנם כאלו שקבעו זכויות הורשה בנכסים אלו.
לא כל חבר קיבוץ יהא זכאי לשיוך נכסים אלא רק חברים שהיו חברי קיבוץ ביום הקובע קרי יום השינוי כפי שנקבע על ידי האסיפה הכללית.
להלן למען נוחיותך נוסח תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), התשס"ו - 2005
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"אמצעי ייצור" - נכסים יצרניים של הקיבוץ, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור;
"דמי עזיבה" - דמי העזיבה המגיעים לחבר היוצא או מוצא מהקיבוץ לפי תקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973;
"חבר" - חבר קיבוץ;
"מכסות ייצור" - מכסות הייצור שנקבעו לקיבוץ;
"קיבוץ" - קיבוץ שסווג כ"קיבוץ מתחדש" בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי האגודות), התשנ"ו-1995;
"שיוך אמצעי ייצור" - הקניית זכויות באמצעי ייצור של קיבוץ לחבריו;
"תקנון" - תקנות הקיבוץ.
2. שיוך בהתאם לתקנות או לתקנון
שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ יהיה בהתאם לתקנות אלה זולת אם נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שהשיוך יהיה על חשבון דמי העזיבה המגיעים לחבר זולת אם הראה הקיבוץ לרשם מקורות כספיים לשביעות רצון הרשם.
3. שיוך על בסיס שוויוני
שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ יתבצע על פי קריטריונים שוויוניים ובאופן שוויוני, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון.
4. המועד הקובע לזכאות
הזכאים לשיוך אמצעי ייצור הם החברים במועד קבלת ההחלטה על שיוך אמצעי הייצור באסיפה הכללית, או לאחריו.
5. מגבלות לענין השליטה באמצעי הייצור
קיבוץ רשאי לשייך את אמצעי הייצור שלו לחבריו בתנאי שהשליטה באמצעי הייצור לא תועבר לידי החברים ,ונקבעו בתקנון הוראות המגבילות את הסחירות באמצעי הייצור ששוייכו כדי להבטיח שהשליטה לא תועבר לחברים; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
6. זכויות קדימה לקיבוץ ולחבריו
קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו או בהחלטה באסיפה הכללית ,כי חבר המבקש למכור את זכויותיו באמצעי הייצור, יציע אותן תחילה לקיבוץ או למי שהחליט או לחברים אחרים או לכל גורם אחר, כפי שייקבע בתקנון או באסיפה הכללית כאמור.
7. שיעור אחזקה מרבי
קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו או בהחלטת אסיפה כללית שיעורי אחזקה מרביים של אמצעי ייצור בידי חבר, בן משפחתו או תאגיד שבשליטתו; בתקנה זאת, "בן משפחה" - מי שהקיבוץ קבע בהחלטה של האסיפה כללית כי הוא בן משפחה לענין זה.
8. שעבוד
חבר ששויכו לו זכויות באמצעי ייצור, הניתנות לשעבוד על פי דין, רשאי, בכפוף לכל דין, לשעבדן ובלבד שבהסכם השעבוד תיכלל הוראה ולפיה מימוש השעבוד ייעשה בהתאם להוראות תקנות אלה ולהוראות התקנון.
9. תחולה על יורש, כונס נכסים ונאמן
תקנות אלה יחולו על יורש, כונס נכסים ונאמן בפשיטת רגל, כאילו היו החבר בעל הזכויות באמצעי הייצור, לענין הזכות למכור את אמצעי הייצור בלבד, זולת אם היורש או הרוכש מאת הכונס או הנאמן מבקש להתקבל כחבר בקיבוץ לכל דבר וענין.
בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

סוגי האגודות

2.    לענין סעיף 7 לפקודה, אלה סוגי האגודות שהרשם יקבע שיוך אגודות אליהם:

(1)  אגודה חקלאית – אגודה העוסקת בחקלאות או שחבריה, כולם או מקצתם, עוסקים בחקלאות;

(2)  מושב עובדים – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

מיום 20.12.2000

תק' תשס"א-2000

ק"ת תשס"א מס' 6067 מיום 20.11.2000 עמ' 138

(2)מושב עובדים – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, ומילוי התפקידים של שלטון מקומי וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(3)  כפר שיתופי – אגודה ובכלל זה אגודה חקלאית ביישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן לארגן את התיישבות חבריה, המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, חקלאיים או אחרים.

מיום 17.8.2006

תק' (מס' 2) תשס"ו-2006

ק"ת תשס"ו מס' 6501 מיום 18.7.2006 עמ' 1004

החלפת פסקה 2(3)

הנוסח הקודם:

(3)כפר שיתופי – אגודה חקלאית בישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן לארגן את התיישבות חבריה כאיכרים המחזיקים רכוש פרטי ומקיימים שיתוף באספקה, בשיווק ובשירותים חקלאיים אחרים;

(4)  ישוב קהילתי כפרי – אגודה שהיא ישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן ארגון התיישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ובמתן שירותים וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

מיום 29.1.2000

תק' תש"ס-1999

ק"ת תש"ס מס' 6012 מיום 30.12.1999 עמ' 191

(4)ישוב קהילתי כפרי – אגודה שהיא ישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן ארגון התיישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ובמתן שירותים ואשר ממלאת את התפקידים של שלטון מקומי וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(5)  (א)   קיבוץ שיתופי – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך.

(ב)   קיבוץ מתחדש – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהענינים האלה:

(1)    חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ;

(2)    שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005;

(3)    שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור לא תועבר לידי החברים, וקיימות הוראות בתקנון בדבר הגבלת הסחירות באמצעי הייצור, באופן שהשליטה בהם לא תעבור לידי החברים, הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005.

(ג)    קיבוץ עירוני – אגודה שיתופית הפועלת לתרומה ומעורבות חברתית בחברה הישראלית, המאורגנת על עקרונות של עבודה עצמית ושל שיתוף בהכנסות, בצריכה ובחינוך על בסיס עקרונות של שוויון בין החברים;

מיום 19.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6445 מיום 20.12.2005 עמ' 188

החלפת פסקה 2(5)

הנוסח הקודם:

(5)קיבוץ – אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך;

(6)  מושב שיתופי – אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, המאוגד על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, של שיתוף בייצור ובחינוך ושל שוויון בצריכה; מושב שיתופי יכול לכלול בין המטרות שבתקנונו הוראה המאפשרת לחבר האגודה להחזיק רכוש פרטי ולקבל אמצעי צריכה בהתאם לתקנונו וכן המחייבת אותו לקיים את עקרון העבודה העצמית;

מיום 19.1.2006

תק' תשס"ו-2005

ק"ת תשס"ו מס' 6445 מיום 20.12.2005 עמ' 188

(6)מושב שיתופי – אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, המאוגד על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, של שיתוף בייצור ובחינוך ושל שוויון בצריכה; מושב שיתופי יכול לכלול בין המטרות שבתקנותיו שבתקנונו הוראה המאפשרת לחבר האגודה להחזיק רכוש פרטי ולקבל אמצעי צריכה בהתאם לתקנותיו לתקנונו וכן המחייבת אותו לקיים את עקרון העבודה העצמית;

(7)  אגודת שיכון – אגודה שעיקר מטרתה להקים ולקיים שכונות מגורים ובניני שיכון לחבריה, או לספק שירותים למשתכנים בשכונות מגורים ובבנייני שיכון;

(8)  אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית – אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

מיום 10.7.1997

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5839 מיום 10.7.1997 עמ' 920

החלפת פסקה 2(8)

הנוסח הקודם:

(8)אגודה מוניציפלית – אגודה שעיקר מטרתה לפעול למען חבריה בעניינים מוניציפליים;

מיום 29.1.2000

תק' תש"ס-1999

ק"ת תש"ס מס' 6012 מיום 30.12.1999 עמ' 191

(8)אגודה להתישבות קהילתית – אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה המקיימת שיתוף במתן שירותים של רשות מקומית וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

מיום 14.7.2007

תק' תשס"ז-2007

ק"ת תשס"ז מס' 6594 מיום 14.6.2007 עמ' 963

(8)אגודה להתישבות קהילתית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית – אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(9)  קופת תגמולים – אגודה שעיקר מטרתה לצבור ולנהל למען חבריה קרן תגמולים, קרן פנסיה, קרן פיצויים, קרן חופשה או קרן כיוצא באלה;

(10) אגודה לעזרה הדדית ולחיסכון – אגודה שחבריה, כולם או מקצתם, עובדים שכירים ועיקר מטרתה לפתח פעולות חיסכון בין חבריה, לסייע להם ולתת להם הלוואות מכספי פיקדונות שהופקדו לצורך זה באגודה בידי אנשים ומוסדות שונים;

(11) אגודה לאשראי – אגודה שמטרתה העיקרית מתן אשראי לחבריה;

(12) אגודת מימון מרכזית – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית לתת הלוואות לאגודות אחרות;

(13) ברית פיקוח – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית עריכת ביקורת חשבונות של חבריה ופיקוח עליהם;

(14) ברית סיוע – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית היא הדרכת חבריה וחינוכם ברוח עקרונות הקואופרציה, מתן סיוע לפעולתם וטיפול בייסוד אגודות ורישומן;

(15) תנועה קיבוצית – ברית סיוע שחבריה הם קיבוצים ומטרותיה לייסד קיבוצים, לטפח ולעצב ערכים ודפוסי חיים לפרט ולכלל בקיבוצים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין קיבוציים ובפני רשויות ומוסדות ציבור;

(16) תנועה מושבית – ברית סיוע שחבריה הם מושבי עובדים ומטרותיה לייסד מושבי עובדים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין-מושביים ובפני רשויות ומוסדות ציבור;

(17) אגודה לביטוח הדדי – אגודה שעיקר עיסוקה ביטוח הדדי של חבריה;

(18) אגודה לביטוח חקלאי – אגודה שרוב חבריה חקלאים ואגודות חקלאיות ועיקר עיסוקה ביטוח חבריה;

(19) אגודה ליצרנות – אגודה שעיקר עיסוקה מלאכה ותעשיה זעירה;

(20) אגודה לשירותים – אגודה שעיקר עיסוקה או עיסוקם של רוב חבריה מתן שירותים, למעט שירותי תעבורה ושירותי מימון ואשראי;

(21) אגודה להובלה – אגודה שעיקר עיסוקה הובלת מטענים במשאיות;

(22) אגודה למוניות – אגודה שעיקר עיסוקה הולכת נוסעים במוניות;

(23) אגודה לתחבורה ציבורית – אגודה שעיקר עיסוקה הולכת נוסעים באוטובוסים;

(24) אגודה לשיווק ואספקה חקלאית – אגודה שעיקר עיסוקה שיווק ואספקה של תוצרת חקלאית;

(25) אגודה לאספקת מים – אגודה שעיקר מטרתה להסדיר אספקת מים לחבריה;

(26) אגודה צרכנית – אגודה שמטרתה העיקרית להקים ולקיים מערכות שיווק מתקדמות;

מיום 10.7.1997

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5839 מיום 10.7.1997 עמ' 921

הוספת פסקה 2(26)

(27) אגודה להחזקות – אגודה שעיקר מטרתה או פעילותה החזקה וניהול של תאגידים שבבעולתה המלאה או החלקית.

בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול, קומה 25), תל- אביב
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

באופן עקרוני ניתן לעשות כל דבר ללא עורך דין. אדם גם יכול לייצג עצמו בבית משפט. אך יש לבחון האם זה הדבר הנכון לעשות . כשם שאדם חולה היודע מה היא מחלתו באופן חד משמעי לא יאבחן את הטיפול הדרוש בעצמו (באמצעות המידע הקיים לדוגמא באינטרנט) ויטול על בסיס זה תרופות אלא ילך לרופא שייתן לו את הטיפול הנכון ביותר הרי שגם כשמבקשים לעשות פעולה בתחום המשפט עדיף לקבל ייעוץ וייצוג מקצועי.

בכל מקרה, על מנת להבטיח מינוי של בן ממשיך כדין יש למנותו כבן ממשיך אצל כל הגופים הרלוונטיים (אגודה, סוכנות ורשות מקרקעי ישראל) בהתאם למסמכים הרלוונטיים.

בנוסף, מומלץ בעת המינוי לערוך הסכם עם הבן הממשיך אשר יבטיח את זכויותיכם במה דברים אמורים? ככל ואתם מתגוררים בנחלה יש להבטיח את זכות המגורים לכל אורך חייכם ללא הפרעה . כמו כן ככל והמינוי ניתן לו בתנאי ועל בסיס התחייבותו לדאוג לכם לכל צרכיכם עד גיל 120 יש להעלות התחייבות זו על הכתב.

מאחר ואין לדעת מה יוליד יום ומאחר וזכויות בעל הנחלה כפופה לזכותו של הבן הממשיך שמונה כדין מומלץ להעלות על הכתב את התנאים על בסיסם מונה הבן כבן ממשיך וזאת על מנת להבטיח כי יקוימו כמתחייב

חיים שלום,

תלוי באיזה יישוב קהילתי.

באופן עקרוני, ועדת קבלה בישובים קהילתיים והרחבות של ישובים חקלאים שמספר בתי האב בהם  עולה על 400 או שהמספר המירבי של בתי האב בהם אינו מוגבל בהתאם להוראות תכנית מתאר ארצית או מחוזית לא ניתן לקיים בהם ועדת קבלה.

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה – 1975 קובעת כדלקמן:

"לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועדויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש"

סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כדלקמן:
"על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודהורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה.

תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976 קובעת כי:

"כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:
(1) פנקס הרישום;
(2) העתק תעודת הרישום של האגודה;
(3) תקנותיה של אגודה;
(4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה;
(5) צו מאת הרשם;
(6) כל מסמך אחר בהסמכת הרשם.

הדין קובע כי זכות העיון טומנת בחובה גם את הזכות להעתיק את המסמכים.

יש לעיין גם בתקנון האגודה השיתופית לגבי זכות העיון

בברכה,

יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות

מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il