|
אמיר שלום,
להלן לשון החוק:
פורסם בתאריך 5 בדצמבר 2012 מאת עו"ד
בעז קראוס
23. צוואה בעל-פה
(תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ח)
(א) שכיב-מרע וכן מי
שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים
השומעים לשונו.
(ב) דברי המצווה, בציון
היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד
על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך
לאחר שניתן לעשותם.
(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו
עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
הדרישה בחוק כי המצווה יהיה "שכיב מרע" או לכל הפחות מי שרואה
עצמו מול פני המוות.
וכן הדרישה כי המצווה יצווה בפני שני עדים מהוות דרישות הכרחיות
לקיומה של הצוואה. .
בית המשפט עושה שימוש בסמכותו לתיקון פגם בצוואה בעל פה במקרים
נדירים בלבד לפיכך על מנת לוודא קיומה של צוואה כאמור יש להקפיד על 2 דרישות אלו.
בית המשפט קבע כי :" ישנם שני תנאים מצטברים לעשיית צוואה בעל
פה. האחד, אובייקטיבי, שהמצווה יהיה 'שכיב מרע' והשני שילוב של דרישה סובייקטיבית
(שיראה עצמו מול פני המוות) ואובייקטיבית (בנסיבות המצדיקות זאת). אין אלה תנאים ...
לו רצה המחוקק להורות כי יהיו אלו תנאים מצטברים, לא היתה מניעה מלרשום 'שכיב מרע
הרואה עצמו' וגו'. משלא כך הדבר, המסקנה המתבקשת היא שהמחוקק התכוון לשתי חלופות,
כאמור."
יובהר כי אין "שכיב
מרע" חייב להצהיר כי דבריו מהווים את צוואתו, די בכך שכוונה זו משתמעת מדבריו.
כאמור על המצווה להשמיע צוואתו בפני 2 עדים. על עדים אלו חלה החובה
סמוך לאחר מעמד הצוואה לערוך זיכרון דברים בו ירשמו את דברי המצווה ומועד עריכת
הצוואה . מדובר בדרישה מהותית, בהעדרה יכול ויפסל זיכרון הדברים.
יחד עם זאת במידה ומבחינה אובייקטיבית לא יכלו העדים לרשום או
להפקיד את זיכרון הדברים סמוך למועד אמירתם אלא לאחר תקופה בית המשפט לא יראה בכך
פגם הפוסל את הצוואה.
זיכרון הדברים יכול שיירשם על ידי העדים על גבי אותו מסמך וייחתם על ידי שניהם ויכול שיירשם על ידי כל עד במסמך נפרד.
יתרה מכך, אין חובה כי המצווה יאמר את דבריו ל2 עדיו באותו מועד קרי המצווה יכול לומר את דברי צוואתו לכל עד בנפרד ובמועדים שונים.
ככל וכל עד יירשום זיכרון דברים אשר ממנו עולה מבחינה מהותית ציווי שונה הרי שבית המשפט יטה לפסול את הצוואה.
המקרים הנפוצים המעוררים בעיה לגבי תוקפה של צוואה בעל פה הינם
אותם מקרים בהם המצווה מוסיף על דבריו את רצונו לערוך צוואה בכתב.
במקרה כזה עולה השאלה האם ישנה כאן גמירות דעת לגבי צוואתו שבעל
פה.
האופן עקרוני, בית המשפט מבחין בין 2 סוגים של אמירות:
-
כאשר המצווה מוסיף הוראה לגבי עריכת צוואה.
-
כאשר המצווה מוסר מה ייעשה בנכסיו ומוסיף כי
דבריו יעלו על הכתב והוא יחתום על צוואה.
במקרה הראשון יטה בית המשפט לראות בדברי המצווה
כצוואה בעל פה להבדיל מהמקרה השני בו יראה בית המשפט בדברי המצווה כהבעת רצון
לערוך צוואה ולפיכך לא יראה בדבריו צוואה בעל פה שיש לקיימה.
על פי חוק הירושה, צוואה שנערכה בעל פה תקפה
לחודש בלבד אשר נספרות משחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה.
בברכה,
 יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
|