פורום רשלנות רפואית נועד לספק לציבור הרחב מענה בנושאי רפואה ומשפט ובמסגרתו נעסוק בין היתר בשאלות המתעוררות בתחום של רשלנות רפואית: נושאי הריון ולידה, ניתוחים פלסטיים, מומים עובריים, ניתוח רשלני, איחור באבחון ועוד
שלום נווה,
אני מקווה שהבעייה טופלה, שהלידה עברה בשלום ושהתינוק בריא.
קשה להשיב על השאלה שלך - איני יודעת מדוע הגעת לחדר לידה, מה היו התסמינים שלך, האם כשנבדקת ע"י הרופא המטפל סבלת מתסמינים אלה.איזה חיידק מצאו בחדר הלידה, מה גרם להם לחשוד בקיומו של חיידק, ואולי שאלות נוספות. כל אלה פרטים חשובים כדי להשיב על השאלה אם הייתה רשלנות מצד הרופא המטפל אם לאו.
בברכה, ורד פרי, עו"ד מנהלת פורום רשלנות רפואית הרי גלעד 5, רמת גן טלפון: 03-6136248; מייל: veredpery@barak.net.il
שלום תמי,
התשובה היא כן.
תקנה 15(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי יש לצרף לכתב הטענות (ובמקרה שלך - לכתב התביעה) חוות דעת של מומחה רפואי שמעוניינים להסתמך עליה במהלך המשפט.
סבא שלי נפטר בבית חולים.
רציתי לדעת איך ניתן לדעת את מי לתבוע מלבד הבית חולים עצמו?
המנתח, אחות, רופא?
תודה.
שלום תומר,
ראשית, תנחומי על פטירת סבך. אני מקווה שהוא נפטר בשיבה טובה וללא יסורים.
התשובה לשאלתך תלויה בנסיבות הפטירה, אך לפני שאשיב ראוי להדגיש כי צריך יהיה להוכיח את רשלנותו של כל גורם שנגדו תוגש תביעה. לא כל פטירה מקורה ברשלנות, ולפני שמגישים תביעה נגד מישהו - צריך לוודא שניתן יהיה להוכיח כי המוות נגרם בשל רשלנותו, ולא כתוצאה מכח עליון/ מחלות אחרות/ כשל של הגוף שאינו תוצאה של טיפול רפואי שגוי.
אם הפטירה הייתה בבי"ח ציבורי - מספיק בדרך כלל להגיש תביעה נגד מי שמפעיל את בית-החולים, ואין שום ייתרון להגשת תביעה אישית נגד מי שטיפל במסגרת בית-החולים, למרות שניתן לעשות זאת.
אם הפטירה הייתה במסגרת של רפואה פרטית - אפשר להגיש תביעה נגד הגורמים להם בוצע התשלום, וגם כמובן כנגד כל מי שטיפל, אם טיפל ברשלנות.
שלום איילת,
הדרך הנכונה, לטעמי, הינה לשמוע תחילה את מומחי הצדדים, ורק מקום שלבית המשפט נותרו שאלות כלשהן - לפנות למומחה מטעמו. עם זאת - במקרים רבים בית-המשפט ממנה מומחה מטעמו, גם בתביעות רשלנות רפואית. זה שיקול הדעת של השופט הדן בתיק.
ב"ה
שלום,
בבדיקת דם פשוטה נמצא שרמת הסוכר בדם שלי הייתה לא נורמאלית. לא טופלתי בעניין ולאחר שנתיים חליתי במחלה מסוימת והיא גרמה להתפרצות מסכנת חיים,
האם ישנה עילה לתביעה מול הקופ"ח לדעתכם?
ץודה,
שלום רועי,
ככל שיימצא מומחה רפואי אשר יאמר כי הורדת רמת הסוכר הייתה מונעת את המחלה, או את ההתפרצות מסכנת החיים, אפשר לשקול הגשת תביעה. בכל מקרה אחר - לא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי, ולא תהיה עילת תביעה.
עשיתי לפני שנתיים וחצי ניתוח לייזר להסרת משקפיים.
לאחרונה אני שוב מתקשה לראות מרחוק אפילו יותר גרוע ממה שהיה קודם.
האם ניתן לתבוע ברשלנות?
שלום יהונתן,
אני מעריכה שמדובר בתוצאה אשר מפורטת בטופס ההסכמה לניתוח. אם לא - אפשר לשקול הגשת תביעה, וייתכן שיינתן פיצוי כלשהו בגין פגיעה באוטונומיה, אבל פיצוי לא דרמטי.
מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית של קטין?
אנחנו מעוניינים להגיש וחלפו 14 שנה.
שלום יפה,
אם מדובר בעילת תביעה של קטין, אשר נפגע בעת שהיה קטין, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים לאחר הגיעו לבגרות, היינו עד ליום בו הוא בן 25.
שלום, ברצוני להגיש תביעה בגין רשלנות ויש לי מספר שאלות בנושא:
1. האם יש התיישנות על תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית?
2. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט לתביעות קטנות?
3. האם נהוג לשלוח מכתב התראה לפני הגשת התביעה?
תודה מראש.
שלום מרים,
1. תקופת ההתיישנות על תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית הינה כמו במרבית התביעות הינה 7 שנים.
2. אין מניעה מלהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט לתביעות קטנות, אבל בית-המשפט לתביעות קטנות יכול להחליט שהנושא לא מתאים לדיון בפניו, ולהעביר את הדיון לבית-משפט השלום.
3. אם את חושבת שמדובר בפיצוי שניתן לקבלו במסגרת תביעה קטנה - את יכולה לנסות לפנות ולנהל מו"מ לפשרה בטרם הגשת התביעה. אולי הצד השני ירצה לקנות את הסיכון.
שלום, האם ניתן לתבוע יצרנית תרופות על רשלנות ברגע שתרופה שהיא מייצרת לא משפיעה?
שלום שחר,
על תביעת רשלנות רפואית חלים הכללים הרגילים הקבועים בחוק ההתיישנות. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע, כאשר יש מספר חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות.
שלום יערה,
לא ברור משאלתך מה הייתה מטרת הפנייה לרופאים - האם לצורך טיפול? תיקון הנזקים שנגרמו בניתוח?אם כן - אנחנו לא הכתובת.אם פנית כדי לבדוק אם אכן הניתוח גרם לנכות - אני מציעה לך לפנות לעורך-דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיעיין בכל התיק הרפואי של בנך, הן לפני הניתוח והן במהלך האשפוז, יתייעץ עם רופא מתאים - ויאמר לך אם ניתן להגיש תביעה בגין הנכות אם לאו.
שלום לכם
במהלך השתלת שתל לשן טוחנת בלסת התחתונה בצד ימין, פגע הרופא שיניים שלי בעצב מה שגרם לי לאובדן התחושה לחלוטין בחצי השפה הימנית התחתונה, אני נושך את השפה במהלך הלעיסה, לא יכול לשרוק או לנשק את הנכדים, יכולת הדיבור והדיקציה הידרדרו עד מאוד, לא מסוגל לשתות מים מבלי שייזל עלי מים, אני מיירר מבלי להרגיש, אף על פי שהרופא נתן לי קורטיזון ואמר שזה יחלוף תוך זמן קצר, אני סובל מזה כבר 10 ימים, אבקש לבדוק אפשרות לתביעה הולמת.
תודה
שלום מקס,
צריך לראות אם פגיעה עצבית אינה אחד הסיכונים אשר הוסברו לך טרם ביצוע השתל, כי לא כל נזק במהלך טיפול משמעותו רשלנות בטיפול. כדי להגיש תביעה נגד הרופא - צריך יהיה לקבל חוות דעת של רופא שיניים שיאמר שהנזק הוא תוצאה של רשלנות בטיפול.בנוסף - 10 ימים הם באמת זמן קצר מידי. מציעה לך להמתין זמן נוסף בטרם בדיקת אפשרות של תביעה.
מאחלת לך שהכל יבוא על מקומו בשלום, ותוכל לחזור לכל הפעולות שעשית קודם לכן.
שלום עדיאל,
תקופת ההתיישנות עפ"י החוק בישראל הינה 7 שנים. כך שאם נעשה ניתוח לפני 8 שנים - גם אם הוא היה רשלני - התביעה בגינו התיישנה.
שלום רב, אני אמור לקבל פס"ד בבית המשפט המחוזי, רשלנות רפואית. השאלה היא לגבי ניכויים של תגמולי מל"ל. רקע לפי סדר כרונולוגי:
א) התביעה הוגשה ב-2012.
ב) ב-03.2020 התובע הגיש תביעת החמרה במצב למל"ל.
ג) ב-07.2020 התקיימו דיוני הוכחות, הצדדים לא הגיעו להסכם. צפוי פס"ד. ניתנה החלטה על הגשת סיכומים מטעם הצדדים.
ד) ב-08.2020 מל"ל הגדיל אחוזי נכות של התובע וקצבה בהתאם.
ה) ב-10.2020 הנתבעים הגישו את הסיכומים מטעמם ולא ציינו עניין של שינוי באחוזי נכות/קצבת מל"ל של התובע.
התובע מגיש ערעור בבית המשפט העליון.
אם בית המשפט העליון אמור לקבל טענה פוטנציאלית של הנתבעים בגין הגדלת סכום ניכויים תיגמולי מל"ל, באור שהנתבעים לא בדקו ו/או לא התייחסו לעניין זה גם בדיוני ההוחכות וגם בסיכומים הנ"ל?
תודה רבה
שלום אבי,
איני משוכנעת שאני מבינה את סדרי הדין שציינת, כי אם עדיין אין פס"ד בית-המשפט המחוזי, איני מבינה כיצד הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אז אתייחס לשאלה הפרקטית - איך יודעים מה שיעור ניכויי המל"ל שיש לנכות מסכום הפיצויים שייפסק לתובע.בדרך כלל - הנתבעים מגישים עם ראיותיהם חוות דעת אקטוארית המעריכה את הסכומים שיש לנכות מהפיצויים. אם חל שינוי נסיבות לפני מתן פסק-הדין, והנתבעים ידעו אודותיו, ואם זה מגדיל את סכום הניכויים - יש להעריך שהנתבעים יבקשו להגיש חוות דעת אקטוארית מעודכנת.
נפלה עלי תקרה והצגתי מסמכים רפואיים ותעודת מומחה של 5 אחוז נכות לצמיתות והשופטת פסקה סכום מגוכך מה אפשר לעשות האם אפשר לבקש עיון מחדש או ערעור ותוך כמה זמן עלי להגיב
להעיר אני לא בטוח ששאלתי שייכת לפורום זה אך לא ראיתי ברשימה פורום מתאים יותר
שלום אדם,
מהשאלה שלך לא ברור אם ניתן פסק-דין, או שניתנה הצעת פשרה.אם ניתנה הצעת פשרה - היא אינה מחייבת את הצדדים, ואתה רשאי להמשיך לנהל את התביעה ולנסות לשכנע את בית-המשפט שהנזק שלך גבוה יותר מהסכום שהוא הציע בפשרה.אם ניתן פסק-דין, הדרך היחידה לתקוף אותו היא הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר. המועד להגשת ערעור הוא 60 ימים מיום שהומצא לך פסק-הדין.
שלום, אני שוקל להגיש תביעה לרשלנות רפואית ולהכין חוות דעת של רופא מארה"ב, האם לשם חקירה על חוות הדעת בבית המשפט, הרופא יהיה חייב להגיע לישראל או שהוא יוכל לעשות זאת בזום באם הוא יצטרך תודה יוסף?
אם היית שואל אותי לפני שנה - הייתי נוטה להשיב שהמומחה יאלץ להגיש לחקירתו ארצה.אלא שהשנה האחרונה שינתה הרבה תפיסות, והיום ייתכן בהחלט שבית-המשפט יעתר לבקשה לחקור את המומחה בהיוועדות חזותית. בסופו של דבר - ההחלטה תהיה בידי השופט הדן בתיק, על פי המקובל עליו.
שלום רב, התובע זקוק להשתלה. השתלה מסוג זה מבצעים בישראל, אך התובע מעדיף לעבור ניתוח בחול. ע"פ הוראות "כללית מושלם", אין לממן טיפול בחול בשעה שטיפול זה או חילופי ניתן לקבל בישראל.
מאידך, כשליש מהממתינים להשתלה מתים כל שנה בישראל עקב מחסור של התורמים, לעומת כ-0% בחול, אך מרכיב זה אינו כלול בהוראות הנ"ל.
הנתבעים ידעו שהטענה העיקרית בתובענה הינה דרישת מימון להשתלה בחול, אך אף פעם לא דרשו לברר מימון ע"י קופ"ח. גם התובע לא הגיש שום מסמך בגין אפשרות מימון השתלה בחול ע"י קופ"ח, מפני שלפי הוראות הנ"ל אינו זכאי למימון.
האם התובע חייב היה לבדוק מימון היפוטטי ע"י קופ"ח להגיש תגובה מרופ"ח, אם לא היתה דרישה\בקשה בבית המשפט בנושא זה ע"י הנתבעים? תודה רבה
שלום רוני,
השאלה ששאלת הינה למעשה בתחום דיני הראיות.כפי שכתבת - במקרה שנין לבצע את הטיפול בארץ - קופות החולים אינן מממנות טיפול רפואי בחו"ל.אני מבינה מהשאלה שלך שמדובר בתביעת נזיקין (ולא בתביעה נגד קופת החולים למימון טיפול), ובתביעה עולה השאלה אם על הנתבעים לממן טיפול רפואי בחו"ל אם לאו. לדעתי זה טיעון משפטי, וצריך כמובן לבדוק את כתבי הטענות של הצדדים, מה נאמר בכתב התביעה, ומה נאמר בכתב ההגנה.עם זאת - לדעתי אם ניתן יהיה להוכיח שסיכויי ההישרדות ו/או ההחלמה בעת מתן הטיפול בחו"ל גבוהים יותר, ומצד שני - שהתקנות אינן מאפשרות מימון של קופת החולים במקרה כזה - יש בהחלט מקום לטענה שעל המזיק לשלם עבור הטיפול בחו"ל.
בתי מקבלת חיסונים תחת פיקוח בבית חולים בשל תגובות אלרגיות.
במתן חיסון לבתי בבית החולים לאחר החיסון שאנו ממתינים פנתה אלינו האחות והסבירה שבטעות ניתן לבת חיסון פג תוקף.
האם ישנה אפשרות לפעול בעניין?
אין ספק שמדובר ברשלנות, ובהתנהלות מכעיסה. עם זאת - כדי להגיש תביעה, צריך שייגרם נזק משמעותי, ואני מקווה שבמקרה של הבת שלך - לא נגרם נזק כזה. אז למרות הכעס, הצורך לקבל חיסון נוסף וחוסר הנוחות הכרוכה בכך - איני רואה מקום להגיש תביעה.