פורום עורכי דין הוא פינה של שיח על חקיקה ועל אתיקה, על פס"ד מקומם ובכלל, בכל נושא סתמי, עקרוני או חברי. יהיה נפלא אם אנו, עורכי הדין, ננצל את הבמה כדי לתת הכוונה לא רק לקהל השואל אלא גם לנו, עורכי הדין, שכן עזרה קטנה יכולה לחסוך חיפוש גדול...
בידי מי הסמכות לשנות ייעוד שצ"פ (שביל ירוק) לשטח פרטי למעבר כלי רכב ?מובר במסגרת פרוייקט תמ"א
יגאל שלום,
לדעתי לא חל במקרה זה איחור המזכה בפיצוי כספי. אני מפנה אותך בלינק שלהלן ל"חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012- שם תוכלו לראות האם הנתונים שאירעו במקרה שלכם עונים על התנאים לקבלת פיצוי מחברת התעופה.
שימו לב, כי ישנם סייגים לפיצוי, גם אם אתם עומדים במסגרת התנאים (כמו למשל: תקלה טכנית במטוס שלא הייתה תלויה בחברי הצוות וכ').
בברכה, עינב יונסוף וייס, עו"ד מנהלת פורום עורכי דין יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com
שלום. בהתאם להסכם המזונות, הילדה תשהה בכל תקופת החופש הגדול (יולי -אוגוסט) זמנים שווים אצל כל אחד מהצדדים. כנ"ל לגבי חופשות בחגים - תמיד חצי חצי.
ברצוננו לדעת האם לאור הרפורמות והתקדימים האחרונים הנוגעים לזמני שהיה שווים ולחלוקה בנזל המזונות - האם ניתן במהלך התקופה שבה זמני השהות שווים - לשלם מחצית מסכום המזונות?
האם זוהי בקשה שבית המשפט יקבל אוטומטית? או שזה תלוי ברמת הכנסה של הצדדים (נדגיש שבתקופה זו ההוצאות עולות משמעותית כיוון שנוסעים לחופשה משפחתית, פעילויות משפחתיות רבות, קייטנות לילדים ועוד.
שלום. בהסכם המזונות יש סעיף המחייב לשלם מחצית מביטוח בריאות לילדה. בעלי שילם 50 ש"ח נוספים (בנוסף לתשלום המזונות שנקבע) עבור הוצאה זו.
השבוע גילינו שהגרושה משלמת עבור ביטוח הבריאות של הילדה סכום זניח של 7 ש"ח בלבד (הטבה שהיא מקבלת מעבודתה, אך זה התשלום ששילמה בפועל במהלך כל העשור האחרון!!).
ברצוננו לעדכן את התשלום ולהפחית את ה-50 ש"ח שהוספנו כל השנים עבור הוצאה שבעצם לא היתה קיימת בסכום זה...האם עלינו לעדכן אותה שאנו מפחיתים ?
בנוסף רצינו לדעת האם ניתן לתבוע החזר עבור הסכום ששולם עד היום ביתר?? מדובר על כ-6000 ש"ח במהלך 10 שנים, שהיא ידעה שמקבלת מעבר למה שמגיע לה אך לא אמרה דבר... (אנחנו לא רוצים את הכסף בפועל אך נרצה לקזזו מהוצאות כמו שיעורים פרטיים לדוגמא.
רוני שלום,
לא כל כך הבנתי את שאלתך...
מהו שכ"יט המומלץ לניהול תיק הוצל"פ עבור החייב בתיק
דובי שלום,
להלן לינק המפנה אותה למסמך התעריפים המינימליים המומלצים בכל ההליכים המשפטיים, ביניהם גם הליכי ההוצאה לפועל:
http://www.israelbar.org.il/stage1_inner.asp?catID=4907&pgID=66633
שאלתי כי לא מופיע שם תעריך מומלץ לטיפול עבור חייב. אלא רק פירוט רב לטיפול עבור זוכה
ישראל שלום,
תחילה אני מקווה כי בעקבות מקרה זה הנך מבין את החשיבות הגבוהה שיש בעריכת הסכם שכר טרחה בראש ובראשונה, לפני תחילתה של כל פעולה שתבצע בעבור הלקוח בענייניו המשפטיים.
במקרה זה, הכל שאלה של מה סיכמתם פנים אל מול פנים. במידה וכל אחד מכם טוען שסוכם משהו אחר, תיאלצו להחליט על דרך הפשרה. בברכה, עינב יונסוף וייס, עו"ד מנהלת פורום עורכי דין יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com
אני זוכה בתיק בהוצאה לפועל שפתחתי נגד 3 חייבים:. חייבת מס' 1 והשאר ערבים
בשטר חוב שנמסר לי על-ידה. תבעתי בבימ"ש השלום את חייב מס' 3 – ערב- שהוכיח
שחתימתו על השטר זוייפה. הרשמת דחתה את תביעתי וחייבה אותי בתשלום לנתבע בנוסף לשכ"ט.
שילמתי והרשמת החליטה על סגירת התיק. אני ממשיכה לתבוע את החייבת העיקרית, מס' 1 – והרשם בהוצל"פ החליט לסגור את התיק בהתאם לפס"ד בבימ"ש השלום. אני חוזרת וטוענת בפני הרשם שאני מתנגדת לסגירת התיק שלי בהוצל"פ וכי התיק בבימ"ש השלום נסגר לפי ההחלטה והוא
נוגע אך ורק בחייב מס' 3 כאשר בתיק בהוצל",פ עדיין מופיעה חייבת מס' 1 ועוד חייב (ערב מס' 2)
ואין לסגור את התיק. תשובת הרשם האחרונה שנשלחה אלי היא:
תשומת לב הזוכה כי בהחלטת בית משפט צוין כי התיק יסגר ולא מחיקת חייב ספציפי. הזוכה נדרשה להמציא מסמכים לגבי מהות החוב שכן ולא מן הנמנע כי החוב הוא בר תביעה בהליך פש"ר.
אינני מצליחה להבין מה בעצם אומר לי כב' הרשם. אשמח שתעזור לי להבין את משמעות הדברים
שלום רב
אחרי 3.5 שנים של סכסוך ירושה קשה , זכיתי בדירה בירושה . מיהרתי כדי לקבוע עובדות בשטח והעברתי את הדירה בטאבו על שמי . יש לי כבר דירה בה אני גר והיא בבעלותי.
אם אני רוצה לעבור לדירה חדשה , למכור את הדירה אותה ירשתי - האם יהיה עליי לשלם 8% מהשקל הראשון על דירה זו שכן היא שניה ?
אילולא הייתי מעביר את הדירה שירשתי על שמי , האם יכולתי להמשיך להשכיר אותה ובכך להימנע מהמס של ה 8% במידה וארכוש דירה ?
אודה לכם על פתרונות מיסוי יצירתיים.
על תשובתכם אודה
אור
שלום,
חברות הנדל"ן לרב מחזיקות ערבויות של השוכרים שלהן או מבצעי העבודות שלהן (קבלנים).
במידה וחברת נדלן תתקרב לקשיים או חדלות פרעון, לכאורה אחד הכלים שיעמוד לרשותה כדי להחלץ מהמצב יהיה מימוש ערבויות של קבלנים/שוכרים (ללא הצדקה) כדי לקבל "אוויר תזרימי".
האם הנ"ל תרחיש סביר?
במידה וכן - איך מומלץ להתגונן בפניו?
שלום רב, האם קיימות הגבלות כלשהן לגבי הסכם הלוואה שנותן אחד למשנהו (גובה ההלוואה, גובה הריבית, תקופת ההלוואה, ועוד)? האם ניתן לרשום את ההלוואה במסגרת שטר משכנתא אם המטרה הנה רכישת דירה על-ידי הלווה?
שקד שלום,
ע"פ הודעה שיצאה מאת הוועדה לאיסור הלבנת הון בשנת 2017, בכל חשבון נאמנות יש להפקיד סכום מקסימלי של 100,000 ש"ח. עם זאת, ניתן בכל זאת להפקיד יותר, אם בחשבון הנאמנות יש מס' נהנים ולא אחד בלבד.
שאלתי מתיחסת לחשבון נאמנות כללי כפי שהדגשתי. בלי להגדיר מי הלקוח . אודה למענה בהתאם
ניר שלום,
לפי כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין) תשל"א- 1971, על עורך הדין שלמור חומר משפטי שטיפל בו במשך של כ- 5 שנים. בברכה, עינב יונסוף וייס, עו"ד מנהלת פורום עורכי דין יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com
ישנן מספר ספריות ללשכת עורכי הדין ו/או מטעמה.
לכל ספריה יש את שעות הפעילות שלה וניתן לבדוק נתונים אלו באינטרנט.