|
|
זיו שלום,
יש להבחין בין שני נושאים אשר עולים משאלתך – הגשת התלונה לעומת פרסומה.
בכל הנוגע לעצם הגשת התלונה כנגד עוה"ד אשר הונה אותך, לשכת עורכי הדין הנה אכן רשות מוסמכת לקבלת תלונות בנושא. מכאן, שעל פניו אכן עומדת לימינך הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע שעניינה תלונה לרשות מוסמכת. עם זאת אציין, כי תנאי מקדמי לקיומה של ההגנה הוא שהפרסום נעשה בתום לב. אם מטרת הפרסום היא להזיק לעורך הדין, ולא לברר את טענותיך כלפיו, בהחלט ייתכן כי ההגנה לא תעמוד לך.
בכל הנוגע לפרסום התלונה, נראה כי ההגנה לא תעמוד לימינך. תשומת ליבך לסיפא של סעיף 15(8) לחוק, אשר קובע כי "אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה". מכאן, שפניה לגופים ציבוריים וממשלתיים, ולבנקים, והצגת התלונה או תוכנה, בהחלט עלולה להקים כנגד עילת תביעה בלשון הרע. עם זאת אציין, כי במקרים בהם יש רציונל בהגשת התלונה, להבדיל מרצון לפגוע בעוה"ד, ייתכן כי תהיה הצדקה לפרסום כאמור, אך הסיכון בכל זאת קיים.
המלצתי היא להימנע מפרסום התלונה והצגתה לגורמים שאינם רלוונטיים, ככל שאין בכך צורך מיוחד. מומלץ להמתין לבירור התלונה על ידי לשכת עורכי הדין. לאחר תום בירור זה, ובהתאם אליו, ניתן יהיה לפרסם את הדברים. כך למשל, אם לשכת עורכי הדין תעמיד לדין את עוה"ד, ויינתן פסק דין בעניינו, בהחלט ניתן יהיה לפרסם פסק דין זה, ולהציגו בפני הרשויות השונות והבנקים, ללא חשש מפני תביעת לשון הרע.
בכל מקרה בו בכוונתך לפרסם בכל זאת את עצם הגשת התלונה, או תוכנה, אמליץ להיוועץ בעו"ד, טרם פעולה כאמור, לשם צמצום האפשרות שתיתבע בגין כך.
בברכה,
תום שנפ, עו"ד
מנהל פורום לשון הרע
ה' באייר 39, ראשון לציון
טלפון: 050-8550611 ; מייל: office@schnapp-law.co.il
|