| אין איסור מפורש על פניית נתבע למי שעשוי להעיד על-פי כתב התביעה, אבל צריך להיזהר, משום שפנייה כזו עלולה להתפרש כעבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין: "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו [קרי: עונשו המרבי, עב"א] - מאסר שלוש שנים"; וחלילה, כעבירה חמורה יותר, לפי סעיף 246 לחוק: "(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. "(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים". עם זאת, סעיף 247 לחוק מסייג וקובע, כי: "סעיפים 245(א) ו-246(א) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה [למשל, אם העדות עלולה להפלילו, עב"א], או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה"; וסעיף 248 לחוק מוסיף, ש"באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים 245(א) או 246(א) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר". ואגב: בסדר דין מהיר אין מצרפים את תצהירי העדים לכתב התביעה, אלא מגישים אותם ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר (תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי).
בנוסף,
ראי גם כלל 37 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית):
"(א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו.
"(ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג - בהסכמת בא כוחו.
"(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן - הלקוח), אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה:
"(1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד - יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו;
"(2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר;
"(3) במשפט אזרחי - העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט".
|