|
| באיזה הליך כדאי לנקוט?
אין לי תשובה חד-משמעית, משום שלכל אחד סולם עדיפויות משלו, ומה שכדאי לאחד אינו בהכרח כדאי לאחר. עם זאת, אבהיר כמה נקודות, שאולי יקלו עלייך את ההחלטה:
1. קובלנה פלילית היא כתב אישום מיוחד, שרשאי אדם להגיש ישירות לבית המשפט בגין עבירות מסוימות (להבדיל מכתב אישום רגיל שמגישה המדינה, באמצעות המשטרה או הפרקליטות).
2. תביעה פלילית (כתב אישום או קובלנה) מטרתה הרשעה וענישה. תביעה אזרחית מטרתה פיצוי או סעד אחר (הצהרה, תיקון, התנצלות וכדומה).
3. לא כל פרסום לשון הרע מצדיק תביעה אזרחית (משום שעשויות לעמוד למפרסם אחת או יותר מההגנות שבחוק), ולא כל פרסום, המצדיק תביעה אזרחית, מצדיק גם קובלנה פלילית, משום שלצורך תביעה פלילית די שהפרסם יהיה לאדם אחד זולת הנפגע, ואילו לקובלנה הפרסום צריך להיות לשני אנשים או יותר זולת הנפגע, ונדרש תנאי נוסף, שיהיה בכוונה לפגוע (סעיף 6 ו- 7 לחוק איסור לשון הרע).
4. מבחינת סדרי הדין, ההליך הפלילי פשוט יותר מההליך האזרחי. מנגד, נטל הראיה בהליך הפלילי כבד יותר (מעבר לספק סביר לעומת מאזן ההסתברויות).
5. מקום שיש עילה לקובלנה הנפגע אינו חייב להתלבט בין שני ההליכים, משום שהוא רשאי לנקוט את שניהם נגד המפרסם. ואם ההליך הפלילי ננקט תחילה, אז:
(א) "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי" (סעיף 42א(א) לפקודת הראיות).
(ב) "הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה..." (סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]). ובמקרה כזה:
(ג) "בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 [הכוונה, נכון להיום, לסעיף 77 הנ"ל, שהחליף את סעיף 35א, עב"א] יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי" (סעיף 42ד לפקודת הראיות).
|