להלן השאליתא בנוגע לאירינה
הבעל הגיש תביעת גירושין וכרך
בה את ענייני מזונות הקטינים.
האישה הגישה כתב הגנה ובו לא
העלתה התנגדות לעניין הסמכות לדון בעניין מזונות הקטינים בבית הדין.
לאחר התמשכות ההליכים, האישה
הגישה תביעת מזונות ובקשה למזונות זמניים בבית משפט לענייני משפחה, לאחר דין
ודברים עם ב"כ הבעל חזרה בה האישה מתביעת המזונות בבית משפט.
בית הדין הרבני פסק מזונות
זמניים, ולאחר מספר חודשים נתן פסק דין לעניין המזונות.
בפסק הדין נפלו מספר פגמים,
ובקצירת האומר:
א. לא ניתנה כל התייחסות
למזונותיו של הבן הבגיר- בן 18, אשר לומד בתיכון.
ב. בית הדין לא פסק בנוגע
למחציות הקטינים, ואף לא בנוגע להוצאות רפואיות במקרים חריגים.
ג. לא ניתנה כל התייחסות
להוצאות אחזקת המדור- מלבד תשלום הארנונה והמשכנתא.
ד. לא ניתנה כל התייחסות בנוגע
לקצבת המל"ל שתועבר לחשבון האישה.
ה. בית הדין לא קיים ולו דיון
אחד ענייני בנושא המזונות.
לאור כל הכשלים, היכן ניתן
להגיש תביעה ובאיזה אופן. האם יש צורך בהגשת תביעת מזונות קטינים עצמאית, או
לחילופין, ערעור לבית הדין הרבני הגדול?
|