שלום רב לכל הגולשים וברוכים הבאים לפורום דיני נזיקין. במסגרת פורום דיני נזיקין ייעשה מאמץ להשיב לשאלות בנושאי: תחשיב נזק, תביעת נזיקין, סוגיות הקשורות בכל סוגי התאונות מחיי היום יום, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם נזק לגוף. החל בשאלה האם ישנו מזיק שאותו ניתן לתבוע, האם ישנו ביטוח אחריות שממנו ניתן לקבל פיצויי ועוד. אנו תקווה כי פניותיכן לפורום תקבלנה מענה מיידי וראשוני לשאלותיכם, ותקבלו מידע בעל ערך, שיעשיר אתכם ויסייע לכם לכלכל צעדיכם.
אם יתברר שהפסיכיאטר שלי גרם באמצעות הכדורים שלו לאין אונות תמידית אצלי , אני יכול לתבוע אותו על כך ?
ערב טוב,
מדובר בשאלה מורכבת. עצם מתן הכדורים, בהנחה שהיה נכון וסביר, לא יהווה עילה לתביעה גם אם נגרם נזק.
אם הכדור שניתן לא היה מתאים או במינון לא מתאים אז יכול להיות שעומדת עילת תביעה.
ישנן גם תביעות שנוגעות לכך שהחולה לא הוזהר לגבי תופעות הלוואי שיכולות לקרות.
בכבוד רב, גיל קראוס, עו"ד מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב טל': 03-6766602 ; מייל: gil@eghert-kraus.co.il
מציע שתפנה את שאלתך לפורום מקרקעין באתר שכן השאלה אינה נוגעת לדיני נזיקין.
שכר הטרחה בתביעות נזיקיות אינו קבוע בחוק ומשתנה מעו"ד לעו"ד וממקרה למקרה.
בתביעה נזיקית בגין נזקי גוף בית המשפט פוסק שכר טרחה של 20% בתוספת מע"מ.
יכול להיות שניתן לטעון שהפציעה אירעה בשל התקיפה של הכלב ואז אפשר לתבוע את הבעלים גם בתביעה נזיקית בגין הנזק שנגרם ובעיקר עגמת הנפש.
לדייר שמעל לדירה שלי יש נזילה כבר כמה חודשים. והדירה שלי שהושכרה עד לפני כמה חודשים אינה ראויה למגורים עד שהנזק יתוקן. כיצד אפשר לתבוע תיקון ופיצוי על החודשים שהדירה לא הושכרה?
כמובן שאת הנזק הישיר על הדייר (או חברת הביטוח במידה וקיימת) לשלם ולשאת בכך.
לגבי הנזק העקיף, כמו אי השכרת הדירה, אם ניתן להוכיח שאכן נעשו ניסיונות להשכיר והדירה לא הושכרה בגלל הנזילות, אז קיימת עילת תביעה בעיקר אם ניתן להוכיח שנעשתה פנייה לשכן והנזק לא תוקן למרות זאת.
ננשכתי על ידי הכלב של השכנים וירד לי מלא דם.
היד כואבת לי מאוד אבל לא נראה לי שיש נזק לעתיד.
האם שווה להגיד תביעה?
פיצוי מסוים ניתן לקבל בכל מקרה בהנחה ואכן ננשכת על ידי כלב ולא קיימת התגרות מוקדמת או סייג אחר שקיים בחוק. יחד עם זאת ככל ואין נזק מיוחד לעבר לנזק הראשוני אז מדובר בפיצוי לא גבוה שכולל בתוכו בעיקר פיצוי עבור עגמת הנפש והוצאות בפועל אם היו.
שלום,
התלוננתי לוועדה לתכנון ובניה על חריגת בניה שעשה השכן אשר בנה גדר על דרך גישה משותפת ללא אישור השכנים, מהנדסת הוועדה הצהירה בפגישה איתה "אני לא אישרתי את בניית הגדר הזה אלא הוא - השכן - הלך ובנה אותו ככה, ואפילו אם אתא תסכים לזה אנחנו לא נסכים". ביקשה שאני אגיש תלונה בכתב לוועדה וכן עשיתי, אבל אחר כך הוועדה התעלמה לגמרי מהתלונה למעלה משנה ללא מתן שום הסבר לגיטימי. כתוצאה מכך נגרם נזק לדרך הגישה בכך שרוב דרך הגישה עדיין קיימת בזכות הקרקע שלי. יש לי הוכחות על כל מה שקרה, צילום של התלונה חתום על ידי הועדה, הקלטות. השאלה שלי האם אני יכול לדרוש פיצוי כספי עקב התעלמות הוועדה מהתלונה שלי? אם כן איך אני אעשה את זה.
קראתי בכתבה ב ynet את הדברים האלה:
בית המשפט העליון קבע הלכה המכונה "הלכת אל נסאסרה". על פי הלכה זו יש לחייב את הרשות לשלם לעותר הוצאות, במקרים שבהם מתבררות העובדות הבאות: היתה הצדקה בהגשת עתירה, העותר פנה לרשויות לפני שנאלץ להגיע לבית המשפט, ושהגשת העתירה היא שהניעה את הרשויות לקבל את עמדתו.
כתוצאה מהתעלמות הועדה מהתלונה נאלצתי לפנות לבית המשפט אבל בגלל רלשנות עורכת הדין בתיק הפסקתי את התובענה.
לפי מה שנאמר האם אני מגיע לי פיצוי על הוצאות ?
אודה לכם על כל עזרה בנושא.
תודה.
השאלה נוגעת יותר לתחום המינהלי, אבל בכל מקרה ככל ויוכח שאכן הוועדה ידעה על הבניה הלא חוקית ולא עשתה עם כך דבר, ואותה בניה היא שגרמה לנזק, אז בהחלט יכול להיות שבית המשפט יקבל תביעה לפיצויים נגד הרשות בגין הנזק שנגרם.
תודה לך על המענה
אכן יש שפע של הוכחות וראיות שהועדה קיבלה תלונה רשמית בכתב והתעלמה לגמרי מהתלונה
אודה לך אם תוכל להנחות אותי איך לפעול בנושא ?
בס"ד
בשנה שעברה שנת הקורונה השכנים הקימו להם בחצר ג'קוזי והיו הפרעות בלילות עד אור הבוקר כמה פעמים הזמנתי משטרה, וגם הוגשו 2 תלונות במשטרה דרך האינטרנט,
תשובות המשטרה היתה כך,לא להמשיך לחקור או שלא להעמיד לדין,
אתמול בלילה השכנים הביאו בריכת שחיה מתפרקת אורך 6X2 ונראה לי שהולך להיות שמח גם בלילות הקרובים,
אציין שפניתי חוץ ממשטרת ישראל גם לעירייה, ליועצת המשפטית, לראש העיר,למבקר העיריי, ויש לי גם תלנה במוקד 106 מלפני ארבע שנים שהביאו קראוון על גלגלים כאילו לצורך טיולים, אבל בעיקר משמש אותם למגורים וגם לפני כ-10 חודשים פניתי שוב ולצערי אין שום תגובה מהרשויות,
שאלתי היא מה ניתן לעשות מבחינה משפטית נגדם, נגד העירייה האם להגיש תביעת נזיקין נגדם גם על שנה שעברה אם זה ימשך גם הקיץ הזה?אשמח לקבל גם כל פתרון אחר,
תודה ובברכה
שלום רב,
אם מדובר ברעש חריג ובשעות מאוחרות, אפשר לפנות לבית המשפט (ואם מדובר בבניין משותף אז למפקחת על הבתים המשותפים בבית המשפט) בבקשה למתן צו להסרת המטרד.
בית המשפט יבחן את הנושא בין היתר באמצעות תיעוד שיוגש לו כמו תמונות, סרטונים, חוות דעת מומחה וכו' ויחליט האם מדובר במטרד ואז יכול לפסוק חוץ מהסרת המטרד גם פיצויים.
למפקח על רישום מקרקעין אין סמכות לדון בנזיקין, למעט הסגת גבול.
הנושאים שהמפקח כן מוסמך לדון בהם מפורטים בסעיף 72 לחוק המקרקעין.
שלום, ברגע שאדם נפגע בשיניו בעבודתו, האם זו טענה נכונה שהביטוח משלם סכום נמוך בנימוק שכל טיפולי השיניים מכוסים ע"י קופת החולים? (מומחה פרטי שהלך אליו קבע לפחות 50,000 ש"ח בגין טיפולים...) אשמח לתשובתך.
השאלה למה אתה מתכוון - אם מדובר בתביעה נזיקית מול ביטוח פרטי בגין רשלנות שגרמה לנזק, אז אפשר בהחלט לטעון שיש לכסות טיפולים פרטיים כאשר מדובר בשיניים ובתי המשפט פוסקים סכומים בהתאם לחוות דעת המעריכות טיפולים פרטיים ולא טיפולים בקופת החולים.
אם אתה מתכוון לביטוח לאומי, הוא מממן באופן חלקי בלבד את עלויות טיפולי השיניים בהתאם להצעת מחיר שמאושרת על-ידי רופא המוסד והוא לא יממן עלויות פרטיות גבוהות.
האם יש דרך להתנגד לחוות דעת נגדית שהוגשה? הכוונה להתנגד עוד לפני שלב ההוכחות, כדי להביא לפסילתה.
מדובר בחוות דעת המבוססת על טעויות עובדתיות והיא אף מנוגדת לחוק.
אם הכוונה לחוות דעת של צד שכנגד (ולא מומחה בית המשפט), אז לכאורה אין דרך להתנגד לחוות הדעת, למעט מקרים שבהם מנסים לפסול את חוות הדעת במקרים קיצוניים. טענות לגבי הפן העובדתי הם כעיקרון לא מקרה קיצוני לפסילת חוות הדעת, כמובן כל מקרה לגופו.
ניתן לחקור את המומחה בחקירה נגדית ואז לחשוף בפני בית המשפט את אותן טעויות בחוות הדעת.
ואז אם ימונה מומחה מטעם בית המשפט, ממילא כנראה שכבר לא יהיה משקל לחוות דעת מומחה הנתבע ואת תוכלי להבהיר למומחה בית המשפט מהן העובדות הנכונות. לכן צריך לשקול אם בכלל יש טעם להתעסק בעניין הזה.
עדיין, יכול להיות שמדובר במקרה חריג שאפשר בכל זאת להגיש בקשה לפסול חוות דעת, אני לא מכיר את הפרטים והמסמכים.
תבעתי לשון הרע מגוף תקשורת, על פרסום חיפוש אסור. הם טוענים שהייתי מטושטש ולא אמרו את שמי. האם אני יכול למחוק את טענת לשון הרע, ולהאשים את גוף התקשורת בחיפוש לא חוקי שעשו ברכבי? המשטרה עצרה אותי עומד בבית קפה לבד, בקניון, בתעלולים של דוביצקי. הוא הזמין את התקשורת לבוא לצלם, אבל הם איחרו. כשכבר הייתי מחוץ לקניון, מול המשטרה, הכתב הגיע ולא היה לו מה לצלם אז דוביצקי, ניגש לשוטרים והם עשו אחורה פנה ולקחו אותי בחזרה לקניון, שאלו אותי איפה הרכב והתחילו לעשות חיפוש ברכב כשהתקשורת מצלמת את החיפוש ושומעים את שמי. הכתב התחיל לצלם אותי מהירידה במדרגות הנעות לחניון ואת כל החיפוש שנעשה ברכב והעלה אותו לאתר שלהם אחרי רבע שעה. האם אני יכול להאשים את גוף התקשורת בחיפוש האסור שעשו לי ושהתקשורת העלתה לאתר שלה?
קודם כל ניתן לתקן עילת תביעה בבקשה מבית המשפט, אבל יכול להיות שיותר נכון להגיש כתב תביעה חדש כי גם העובדות צריכות להיות מתאימות.
לגוף העובדות קשה לי להביע עמדה מבלי להבין את כל השתלשלות העניינים והאם אכן מדובר בחיפוש אסור. אני מניח שגם יהיה קשה להוכיח שאכן יש פה מניעים נסתרים.
כדאי שתעלה את שאלתך בכל זאת גם בפורום לשון הרע.
אז יש כאן בהחלט עילה ללשון הרע לפחות נגד המשטרה. ספק אם יש עילת תביעה נגד העיתונאי עצמו משום שיכול להיות שיש ניתוק של הקשר הסיבתי. שכן המשטרה לא הייתה מחויבת לציית לו. ולכן כדי לא להסתכן צריך לתבוע את המשטרה גם על לשון הרע.
אולי צריך להרחיב את התיאור העובדתי של עבירת לשון הרע אבל אין סיבה למחוק את עילת התביעה של לשון הרע. כי מה שאתה מתאר [מעבר לשאלת החיפוש] הוא לשון הרע במובהק. לבטח כאשר הדבר נעשה במקום ציבורי.
שלום רב, לאחרונה הותפקתי על ידי כמה אנשים. לא נגרמה לי כל נכות. אני רוצה לתבוע על כאב וסבל בלבד. האם אני חייב חוות דעת מומחה ?
אם אין נכות ואין לך טענות רפואיות לנכות אז אין צורך בחוות דעת.
אני גר בבניין קומות ובדירה הצמודה אליי גר שכן שכל הזמן מעשן סיגריות.
ריח הסיגריות נכנס אליי לדירה ואני ממש לא יכול להריח את זה.
האם יש עילה לתביעה?
יש קושי לנהל הליך בגין עשן סיגריות מדירה שכנה, אלא אם מדובר במשהו חריג.
בית המשפט לוקח בחשבון את זכותו של אדם לעשות שימוש ראוי מבחינתו בדירה שלו ולכן יאפשר לעשן סיגריות במרפסת .
אם מדובר במשהו יוצא דופן של עשן סיגריות מבוקר עד ערב ושבאמת גורם לעשן וריח קיצוני, אז יכול להיות שניתן יהיה לפנות בעניין לבית המשפט.
לא מצוין בשאלה באיזה סוג של מפגע מדובר.
יש חשיבות גדולה לפעמים לתמונות כי הן יכולות להביא בפני בית המשפט את המצב כמו שהוא
אם לא ניתן להשיג תמונות, אז לעיתים ניתן להסתפק בעדים, שוב כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו.
מתי הזמן לתבוע בגין פציעת ילד שהותירה צלקת? השאלה שלי היא לגבי נזקים עתידיים שטרם התגבשו. (יש רק צלקת שלא עוברת. מי יודע אם תעבור ומתי ומה יהיו ההשלכות לעתיד) האם יש להמתין להתגבשות? או יש הערכה לעתיד? או תביעה נוספת תוגש בעתיד (עי הילד שיגדל לבגיר או עי הוריו)
אין צורך לחכות שהילד יגדל בהכרח. אם הנזק התגבש באופן סופי, כלומר לא צפוי שינוי לטוב או לרע בנזק הרפואי, אז אפשר להגיש את התביעה.
בדרך כלל שמדובר בצלקת ממתינים תקופה ממושכת של לפחות שנה כדי לבחון את הנזק הקבוע שנשאר.
ילד נפצע בגין רשלנות עיריה. היה חתך בשפתיים. נדרש טיפול מיידי והדבקה. נשארה צלקת.
איך אפשר להעריך גובה הנזק? אם מדובר בעשרות אלפים? אלפים? לפי מה אוכל להעריך?
יש קושי להעריך את הנזק בלי להכיר את כל הנסיבות והטענות.
בגדול הפיצוי מורכב מהוצאות והפסדים ישירים בפועל, כמו למשל הפסדי שכר של ההורים, הוצאות בגין טיפולים, משחות וכו, וכן מפיצוי עבור כאב וסבל / עגמת נפש שמשתנה ממקרה למקרה.
אם מדובר בתיק עם נכות אז הפיצוי יהיה גבוה יותר כמובן.
אם מדובר בצלקת בולטת בשפה שמקנה אחוזי נכות אז ניתן יהיה לקבל להערכתי כמה עשרות אלפי שקלים.
ראשית, אציין כי התחזות לאדם אחר היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין.
אבל זה נכון ביחסים מול המתחזה. מול מנהל העבודה הטענות קצת יותר בעייתיות, אם כי במידה וזה נעשה בידיעתו ובעידודו אז הוא בהחלט שותף לעניין וניתן לנקוט בהליכים גם נגדו.
צריך אבל לקחת בחשבון שיש סיכוי גדול שנקיטת הליכים נגד מנהל העבודה תגרור גם את הכנסתו של המתחזה כנראה להליכים.
על פניו לפי המתואר נשמע כי ההתנהלות של אותה אישה בתוך ביתה יוצרת מפגעים חמורים בבית הורי בעלך.
אם אכן כך הדברים, אז בהחלט יכול להיות שבקשה לבית המשפט בעניין יכולה להוציא צו מניעה לאותה אישה לחדול מהמפגעים שהיא יוצרת.
כדאי לאסוף תיעוד בתמונות / סרטונים של המפגעים ולנסות ולגשת בתביעה למפקחת על הבתים המשותפים.
שלום לחברי הפורום היקר ותודה על העזרה אחי הקטן הוא חייל שמשרת בתפקיד נהג בוס באחת הנסיעות הוא והמפקד שלו עצרו בתחנת דלק לקנות קפה וכשנכנס לרכב בא להרים את הכוס קפה הכוס הייתה חלשה ונמחצה פנימה וכל הכוס נשפך אליו על אזור הגוף התחתון המוצנע המפקד שלו פינה אותו לבית חולים סורוקה למיון ובמיון אמרו לו שיש לו כווית בדרגה 2 בכל החלק התחתון ושחררו אותו לבית שכולו תחבושות להחלמה כל העור שלו באזור הכוויה נשרף הוא קיבל 7 גימלים במיון השאלה שלי היא כזאת
1. האם אפשר לתבוע את התחנת דלק ?
2. ומה צריך לעשות כדי לתבוע כלומר איזה מסמכים צריך לגייס בשביל זה ?
מאחר ולפי המתואר אחיך הוא חייל וזה קרה במסגרת התפקיד, הגורם הרלוונטי שהוא יכול לתבוע זה קצין התגמולים של צה"ל, כלומר משרד הביטחון ובמידה והוא יהיה מוכר הוא יעבור וועדות רפואיות שיקבעו את אחוזי הנכות שנשארו לו, אם יישארו, ובהתאם לכך יקבל את התגמולים הרלוונטיים.
מעבר לכך אעיר כי על פניו, גם אם לא היה חייל אלא אדם רגיל שנפגע בנסיבות המתוארות, היה קשה לתבוע את תחנת הדלק בטענה של רשלנות.
ייצגתי מעסיק בתביעת נזיקין של עובד לשעבר [הרמת משא].
הנזק הכללי לא הוגדר כך שאין כל יכולת לדעת מה סכום התביעה הכולל.
התביעה נמחקה לאחר שלב ההוכחות בשאלת האחריות.
כיצד במקרה כזה קובעים את שכר הטרחה שלא נקבע בתחילת הדרך?
כלומר: כיצד קובעים שכ"ט כאשר הייצוג הוא של הנתבע ולא של התובע?
כאשר מדובר בייצוג נתבע סכומי שכר הטרחה ודרך התשלום משתנים ממקרה למקרה ומעו"ד לעו"ד, אין כללים כלשהם בעניין.
בדרך כלל גובים סכומי שכר טרחה מראש או לפי התקדמות השלבים. יש מקרים שבהם גובים אחוזים מסוימים מסכום התביעה בהתאם להערכה שמתבצעת בתחילת ההליך.