|
| לפונה הנכבד
אני מצרף רשימה שכתבתי פעם, והיא מפורסמת באתר של משרדנו.
מדובר באנשים המנצלים את המצוקה של הציבור, לפעמים מצליחים ולפעמים לא.
אין עליהם החובות המוטלים על עורכי דין ומבחינת עורכי הדין מדובר בלא יותר מ"מאכערים": נוצצים מתוחכמים אך מדובר בלא יותר ממאכערים.
מומלץ להימנע משירותיהם.
מצ"ב הרשימה.
"מאכרים" - לשכת עורכי הדין נגד השרלטנים
במקום שנוצרים ביקושים לשירות שקשה להשיגו, יהיה תמיד מי שיציע אותו במחיר יותר זול או באמצעות שכנוע שהוא טוב יותר, או שהוא יספק את המוצר מהר יותר. בקצרה, בעזרת פרסום ואגיטציה, כל אחד יכול להשיג לקוחות.
בשנים האחרונות, לשכת עורכי הדין נאבקת בכל מיני אנשים או גופים שזיהו פוטנציאל של ביקוש לשירות בתחום כלשהו, שירות שבדרך כלל נעשה ע"י עורכי הדין. בדרך כלל מדובר בתחום "מוכה", שבו האזרח הקטן מתקשה לקבל את מה שמגיע לו, או שהשלטון מתעמר בו, ואותם גופים מבקשים להיענות לביקושים, ולמכור לציבור שירותים משפטיים, למרות שאינם עורכי דין.
חלקם אמנם צברו ניסיון בתחום בו הם פועלים. אבל מטבע הדברים, כאשר יש "כסף קל" ואפשר לעסוק בעניין בלי צורך ללמוד משפטים שנים רבות, ואין צורך לעמוד בדרישות מחמירות ומגבלות מקצועיות, נדחקים ל"עשייה" גם שרלטנים המעוניינים לחטוף נתח מהעוגה.
המשותף לכל אלה, גם אלה שצברו ניסיון וגם אלה שלא, כולם טורחים להכניס באותיות הקטנות של הסכמי שכר הטרחה שלהם את המשפט "לא כולל יעוץ משפטי", או שהפרסום שלהם כולל מונחים כמו "מנוהל ע"י משפטנים", או שהסכם שכר הטרחה מעורפל ומדבר על סיוע בהכנת מסמכים בלבד, והלקוח מאמין שהוא מקבל טיפול משפטי לכל דבר ועניין. כשהלקוח מגלה זאת, ומסתבר שיש צורך בעו"ד להמשך טיפול, זה כבר מאוחר, והלקוח כבול בהסכם עליו חתם. כמובן שיש כאלה מתוכם שגם מבטיחים הפנייה לייעוץ משפטי, שזו בעיה בפני עצמה.
לכן ניתן לקרוא להם שרלטנים או בסלנג "מאכרים".
בחלק גדול מהמקרים, ברור מראש שהתביעה תידחה ע"י המוסד אליו הופנתה התביעה, ויהיה הצורך בשרותי עו"ד לצורך המשך הטיפול. לשם הדגמה: בביטוח לאומי, במקרים של פגיעות בעבודה שהם אינם פגיעה ע"י גורם חיצוני נראה לעין, לדוגמא: התקף לב, שבץ, מחלות ופגיעות אחרות שאירעו בעת בעבודה, ידוע מראש שהביטוח הלאומי לא יקבל את התביעה לתאונת עבודה, אלא במקרים קיצונים ומיוחדים בלבד. ולכן, חתימה על הסכם עם "מאכר" בתנאים אלה, היא באזור הדמדומים שבין טעות לבין הטעייה. במקרים אלה, ברור מראש שהלקוח יאלץ לשכור עו"ד שיצטרך לטפל בתביעה במסגרת בית הדין לעבודה, ואם עוה"ד יצליח בטיפולו, הלקוח ישלם לעוה"ד שטיפל בתביעה, ויאלץ לשלם גם למאכר שהחתים את הלקוח על הסכם שכ"ט.
במשרדנו מטופלים מאות מקרים של אנשים שפנו לביטוח לאומי בעצמם ללא סיוע של עו"ד, או באמצעות מאכרים. בדרך כלל בשלב של הערעורים.
לפעמים העניין ניתן לתיקון, ולפעמים הנזק שנעשה ע"י התובע עצמו או ע"י המאכר - בלתי ניתן תיקון.
המסקנה הפשוטה. במקום לפנות "למאכר" שמבטיח הבטחות באמצעות פרסום ענק בעתונות ושלטי חוצות, להסתכן בביצוע שירות של מי שאינו מקצועי, להסתכן בכך שהתביעה תידחה ויהיה צורך לפנות לעו"ד בנוסף ל"מאכר", להסתכן בתשלום שכר טרחה כפול עבור אותו השירות – רצוי לפנות לעו"ד שמתחייב לטפל בעניינו של הלקוח משלב הגשת הבקשה / תביעה לביטוח לאומי או לכל מוסד אחר, ועד לגמר הטיפול בבית הדין לעבודה או בבית המשפט.
ראוי לזכור - מי שתביעתו נדחתה ע"י ביטוח לאומי, זכאי לסיוע משפטי ע"י המדינה. יתכן שהמאכרים סומכים על כך שאפשר יהיה להפנות לשם לקוחות שנדחו. כפי שצויין קודם לכן, הבעיה היא בטיפול הלא מקצועי והסיכון לנזק שנגרם בשלב הראשוני של הגשת התביעה. לפעמים הנזק לא ניתן לתיקון. אז למה להסתכן? למה לא ללכת ישירות לעו"ד?
|