|
| שלום רב,
בדין המשמעתי אשר חל על ציבור עורכי הדין, אין התיישנות מבחינה פורמאלית, אין סעיף ספציפי שמגדיר התיישנות מהי. המוסד הזה איננו קיים, להבדיל למשל - מהליכים אזרחיים או פליליים.
עם זאת, ברבות השנים, קמו תלונות, ותלונות מוצדקות, על כך שלמעשה עורכי הדין, חשופים "לנצח" לכאורה.
אותה טענה לא נעלמה מאוזניהם של בתי הדין המשמעתיים, וגם של בתי המשפט. אומנם, אלו סירבו ומסרבים במשך שנים, ליצור "חקיקה שיפוטית". כפי שאצטט ברשותך:
"לאחר העיון באתי למסקנה, שאין דיני ההתיישנות חלים לעניין עבירות משמעתיות לפי חוק לשכת עורכי-הדין, ושני טעמים לדבר: האחד - השמטת מוסד ההתיישנות לעניין העבירות המשמעתיות האמורות יש בה משום הסדר שלילי, בבחינת דבר המחוקק שלא להחיל את דיני ההתיישנות על עבירות אלה; אין בהשמטה זו משום לאקונה, ואין אנו רשאים, ואף אין אנו יכלים, לחדש, בדרך החקיקה השיפוטית, את מוסד ההתיישנות העבירות המשמעתיות לפי חוק לשכת עורכי-הדין. והטעם השני - אך לגופו של דבר טעם יש, ולפחות מקצת טעם יש, שלא להחיל את מוסד ההתיישנות על עבירות משמעתיות אלה מבחינת טיבן ואופיין של עבירות אלה. אסביר את דבריי. עיון בחוקים אחרים הקובעים עבירות משמעתיות "מקצועיות" יש בו כדי ללמדנו, שהיעדר הוראות התיישנות בעבירות אלו אין מקורו בהשמטה מקרית". על"ע 18/84 עדי כרמי נ' פרקליט המדינה, פ"ד מד(1), 353.
עם זאת, בכל הנוגע לדין המשמעתי, קיימת בהחלט דוקטרינה של "שיהוי". דהיינו, אין התיישנות פורמאלית בחוק, אך יש שיהוי, ולעיתים שיהוי עשוי לחסום תלונה או קובלנה נגד עורך דין.
ראה לדוגמא: בד"מ 138/08 וועד מחוז תל-אביב נ' פלוני, פורסם בפדאור אתיקה - זיכוי בגין התיישנות מבחינה פלילית. ראה גם פרשת סילבי אלוני, שם הוגשה קובלנה בחלוף 7 שנים מיום התלונה.
אגב, בשנת 2005, הוצעה הצעת חוק, להחיל דיני התיישנות, אך זו - לצערי - לא התקבלה (עסקינן בהצעת חוק 17205, ס"ח התשכ"א, עמ' 178, כ"ט בטבת התשס"ה, 10.01.05).
אין ספק שזו סוגיה שמעוררת אי נוחות, וגם אנוכי, הצעתי במספר הזדמנויות לתקן את החוק בנושא הזה.
מכאן, לשאלתך - אין התיישנות. לגופה של שאלה: אין שום בעיה להגיש תלונה נגד עורך דין בחלוף חצי שנה, זה בסדר גמור. שיהוי רלוונטית לאחר תקופה של שנים רבות.
בברכה,
 אדם אשכנזי, עו"ד
מנהל פורום אתיקה מקצועית
רחוב האורגים 21, אשדוד
טל': 08-6538011 : Adam@an-law.co.il
|