|
| אני מיוצג בהליך פש"ר על ידי עורכת דין מהסיוע המשפטי. היא לא עונה לי לטלפונים כמעט אף פעם, כנ"ל להודעות טקסט, ולא מגיבה למיילים. היא גם כועסת עלי כשאני שולח לה הודעות.
אני כבר כמה חודשים בהליך, הגשתי כמה בקשות שהיו מאוד קריטיות עבורי, ואני כל הזמן צריך לרדוף אחריה רק כדי לדעת מה קורה עם התיק שלי. שלא לדבר על בקשת עזרה או התייעצות משפטית איך לנהוג בעקבות מגבלות שמוטלות עלי במסגרת הפש"ר ("אל תערב אותי, לא רוצה לדעת מזה, אני פה כדי לומר לך מה אתה צריך לעשות בהליך, וזה הכל").
היא יוצאת הביתה כשהיא יודעת שניסיתי מהבוקר להשיג אותה, ולא רק שהיא לא עונה ולא חוזרת, היא גם לא טורחת לומר שבהמשך השבוע היא בכלל לא תהיה במשרד, כך שהבקשות שלי נשארו באוויר. מבחינתה לקוח של סיוע משפטי = עול, טרחה. אני ממש צריך להתחנן לכל יחס ממנה.
וכשכבר מדברים ואני בודק איתה אפשרות שהיא תעביר תגובה נוספת על החלטה של בית הדין, כדי לנסות לשפר את היכולת שלי להתמודד עם ההחלטה הזאת, היא מטיחה בי שאני פושט רגל וצריך להתרגל לרעיון, "ותגיד תודה שבכלל אישרו לך כך וכך".
אני דיי בישורת האחרונה של השלב הראשון של ההליך, כלומר בית הדין כבר הכריע ברוב הבקשות ונתן צו תשלומים שאני מקווה שאוכל לעמוד בו. אז כנראה לא אעשה הרבה בשלב הזה.
אבל רק מתוך סקרנות - האם המקרה חריג בנוף או שככה זה עובד בסיוע משפטי? האם עורכי הדין שלהם בכלל מתוגמלים בגין תקשורת עם הלקוח לאורך ההליך, או שרק בגין בקשות / מסמכים שהם מגישים?
בכל מקרה רק רוצה לציין שמאוד עצוב שזה ככה :-(
תודה,
רונן
|