|
| שאלה למשפטנים שבינכם:
בע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (ניתן
ביום 21.2.2007)) נקבע המנגנון לבחינה אם הזוכה ויתר על חובו. תקנה 126 עוסקת בסגירת תיק הוצל"פ.
סגירת תיק תק' (מס' 2) תשע"א-2011
126. (א) ביקש
הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק.
(ב) פרע
החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר
שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו.
(ג) שולם
החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ-100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת
משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות.
(ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט
הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה:
(1) רשם
ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק;
(2) לא
נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע
בהודעה, ייסגר התיק;
(3) האמור
בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור;
(4) בוער
התיק לפי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים),
התשמ"ו-1986, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה
יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע
החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום בידי הזוכה או בא כוחו;
תקנת
משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון.
(ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם,
יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב.
תיקון טעות תק' תשנ"ב-1991 תק' תשס"ט-2009
126א. רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי
החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות
ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק.
משמעות סגירת תיק הוצל"פ:
ההבחנה הברורה על פניו שסגירת תיק משמעה שאין
חוב
(א) הודעת הזוכה = אין חוב/הזוכה מאשר שאין חוב .
(ב) פרע החייב את החוב הרשום בתיק והזוכה מאשר שזהו אכן כל החוב = אין חוב/הזוכה
מאשר שאין חוב.
(ג) שוב שולם החוב כמעט במלואו ומגדירים סכום פעוט כיתרה. = אין חוב.
(ד) חלף זמן סביר והרשם נוקט בהליכים שנועדו לבחון אם יש חוב, קרי הוא מזמין
את הזוכה שייתן טעם מדוע לא ייסגר התיק, והטעם היחיד הוא שיש חוב שאולי
הזוכה מתקשה לגבותו אבל הוא אינו מוותר עליו. ככל שהזוכה לא נתן טעם לכך
שהחוב שריר וקיים, האמירה ברורה : התיק ייסגר=אין חוב.
התקנות
קובעות במפורש שמחדל של זוכה בשלב מסוים = ויתור על חוב = אין חוב.
משמעות
ויתור על חוב = הכנסה לחייב, ולראיה רשות המסוי קובעת לדוגמא במקרה של חברה א'
החייבת לחברה ב' ובהסדר ביניהם חברה א' מוותרת על חובה, חברה ב' מדווחת על הכנסה
בגובה החוב ומשלמת מס סגין ההכנסה.
משמע כשבוחנים את סעיף 126 (ד) הרשות בוחנת את
פעילות הזוכה כדי להחליט אם ויתר הזוכה על החוב וכדי לוודא שלא טעתה היא מזמינה את הזוכה להראות
שלא ויתר על חובו.
ועדיין סעיף (3) לתקנה 126 (ד) קובע שלמרות שנסגר התיק אין בכך כדי לפגוע
בזכותו של הזוכה לבקש להחיותו.
126א מגדיר מתי
ייפתח התיק מחדש. ויש לשים לב לכך שמדובר בגדר של "תיקון טעות"
הרשם רשאי "לתקן כל פגם או טעות ..... וכן
רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך הליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות
.... ככל שייראה לו צודק" .
ומדוע מדובר בתיקון טעות ומרחיבים בעניין זה בקביעה
"ככל שייראה לו צודק"
כיוון שסגירת תיק משמעה = אין חוב, אפילו שפס"ד
עדיין תקף ולמעשה היא גוברת על פסה"ד. כיוון שהיא נולדה כתוצאה מפעילות/מחדל של
הזוכה שנים לאחר שזכה בפס"ד לטובתו. דומה הדבר לאדם שזכה בפרס ויש לו תקופת זמן
כדי לבא ולדרוש את הפרס. שלאחר מכן איבד אותו. ההיגיון שעומד מאחרי קביעת תקופת זמן הוא שבחברה מתוקנת אי אפשר להשאיר
לאורך זמן עניינים לא סגורים שניתן לחזור ולדון בהם מחדש לאחר שנים.
מכאן שהרשם בבואו לבחון אם יהיה זה צודק לפתוח את
התיק מחדש, ייבחן אם אכן הזוכה לא זנח ולא וויתר על החוב. זו השאלה היחידה שהוא יכול
לבחון בבואו להחליט.
וצריך לזכור שהוא יכול להחליט על פתיחת התיק בהליך
שמשמעו "תיקון טעות"
ולענייננו מחדל של זוכה ו/או בא כח אינו יכול להיחשב
כטעות.
מנגד לכאורה קיים חוק ההתיישנות = 25 שנה ולכאורה הזוכה יכול לפתוח בהליכי גבייה לאחר 24 שנים ו11 חודשים. כהדיוט אני סבור שמדובר בלקונה משפטית הנוגדת את ההיגיון העומד מאחרי האינטרס הציבורי.
אשמח לשמוע מכם המומחים את דעתכם, שכן דומה שנדרש פס"ד בעליון שיקבע הלכה או שצריך חוק שיבהיר את הסתירה הלכאורית
בברכרה
אורם
|