|
| 1. הקלטת שיחה על-ידי
צד לה, או בהסכמתו על-ידי
צד שלישי, היא חוקית גם אם
נעשתה בלי לידע את המשתתפים האחרים,
אך זאת בכפוף לסייג שבסעיף 3
לחוק האזנת סתר: “האזנה
לשיחה והקלטתה, אף שהן
נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה - אסורות,
ודינן כדין האזנת סתר, אם
נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק,
או למטרת גילוי דברים שבינו
לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך
משפטי בין בני זוג".
2. גם אם ההקלטה חוקית מבחינת
חוק האזנת סתר, היא עשויה
להיות עבירת משמעת לפי כלל 22 לכללי
לשכת עורכי הדין (אתיקה
מקצועית), האוסר על עורך
דין להקליט שיחה עם לקוחו או עם עורך דין
אחר שלא בידיעתם. אולם
בנסיבות מסוימות לא יחול הכלל, למשל,
כשההקלטה נועדה להוכיח חוב
למקליט או איום עליו, ואף
אם יחול, הפרתו לא תפסול
את קבילות הקלֶטֶת כראיה.
3. האזנה בסתר לשיחת הזולת ללא
מכשיר לא תהווה עבירה על חוק האזנת סתר,
אך היא עשויה להיות פגיעה
בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק
הגנת הפרטיות: “בילוש או
התחקות אחרי אדם, העלולים
להטרידו, או הטרדה אחרת".
וסעיף 32 לחוק
קובע, כי "חומר
שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש
ראיה בבית משפט, ללא הסכמת
הנפגע, זולת אם בית המשפט
התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר,
או אם היו לפוגע, שהיה
צד להליך, הגנה או פטור לפי
חוק זה" (הגנה היא,
למשל, שהפגיעה
נעשתה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר
של הפוגע; פטור יחול,
למשל, על פגיעה
שנעשתה באופן סביר על-ידי
שוטר במסגרת מילוי תפקידו; ראי
סעיף 18 ו- 19 לחוק).
|