|
| ככלל, הקלטה,
שעשה צד לשיחה, או
צד שלישי בהסכמתו, היא ראיה
קבילה, אף אם נעשתה בלי
ידיעת המשתתפים האחרים (היא
עשויה להיות בלתי קבילה במקרים מסוימים,
למשל, אם אינה
ברורה או אם הוכח שנערכה או אם הוגשה שלא
על-פי הכללים שנקבעו בפסיקה,
לדוגמה, בלי
תצהיר או תמליל).
נ"ב: המלה
"אין" על
הטיותיה (איני, אינך,
אינו וכו') באה
לפני פועל בהווה, אך לא
לפני פועל בעבר או בעתיד (איני
הולך, אינך טועה, אינם
יודעים וכדומה, אך לא:
“אינם ידעו", “אינם
ילכו" וכו').
|