|
| שאלה 30 היא שאלה מרכזית להבנת כל המאבק שלנו.
תחילה הוגשה בחשאי עתירה חפוזה שהסתפקה בפסילת שאלה 66 והוספת חלופה א' בשאלה 30.
חשיפת העתירה יצרה "תגובת נגד" של נבחנים כועסים שלא נענו לקריאה שלא להגיש עתירות, ומיהרו להגיש עתירות רבות (יש שיגידו רבות מידי).
מגישי העתירה הראשונה נלחצו מההתקוממות והחליטו להרחיב את השורות באמצעות הסכמה להילחם על פסילת שאלה 30, למרות שקודם לכן הסבירו לנו שלא ניתן לדרוש פסילה כי בכל מקרה "מטרד ליחיד" זה לשלום.
עם הרחבת השורות הרגישו הנ"ל מספיק חזקים "לעקוף" את כל העותרים וניסו לסגור פשרה עם הלשכה רק על שאלות 66 ו-30.
פרסום של נסיון הפשרה המצומצמת הנ"ל, התסיס מאוד הרבה נבחנים והלשכה אף כעסה על הפרסום והודיעה שהיא מתנגדת לכל פשרה ודורשת פסק דין.
הגענו אתמול לבית המשפט המחוזי, השופט רובין מבקש הסבר לגבי שאלה 30 ולאחר שהוא מקבל, הוא קובע שאכן השאלה שגוייה, אך למרות ההפצרות, הוא מתנגד לפסילתה אלא רק דורש מהלשכה להוסיף את חלופה א'.
המידע לגבי עמדת השופט בשאלה 30, דולף מאולם בית המשפט למסדרונות ויוצר זעם רב בקרב חלק מקבוצת 30,66 שחייבים את פסילת שאלה 30 כדי לעבור. נציגתם באולם יוצאת בעיניים דומעות ומעדכנת שדרשה לפסול את שאלה 30 אך השופט מתנגד.
ממש עכשיו נפגעי שאלה 30 "מפציצים" בפורומים בפייסבוק וגם בפורום כאן, נגד העותרים האחרים ש"קילקלו" להם, ולכן הם ינסו לקלקל בחזרה, כדי שחמש השאלות שהשופט קבע כשגויות, לא יגיעו לפסק הדין הסופי. כמובן שהם עושים זאת בשפה יותר מתוחכמת.
יש להניח ששאלה 30 תמצא את עצמה בפסק הדין יחד עם עוד ארבע השאלות השגויות הנוספות, עליהן הצביע אותו שופט שיכתוב את פסק הדין. ו"בהפוך על הפוך" העובדה שהשופט לא פסל לחלוטין את שאלה 30 תקשה מאוד על על ערעור, שכן העליון יראה בכך החלטה מאוזנת בין הלשכה הקיצונית שמתעקשת רק על חלופה ב', לבין קבוצת 30 66 הקיצונית שמתעקשת רק על פסילת השאלה.
שאלה 30 - שאלה אחת קטנה ושגוייה, אך כל כך הרבה דמעות של צער מצד אחד ושל שמחה מצד שני.
|