|
| תודה על התשובה.
מדובר בתצהיר לבית המשפט אשר חתום עליו עורך הדין והלקוח שלו, עובד זר שפגע בבני משפחה של מעבידו, שהוא הנתבע על כך.
הנתבע מצהיר בתצהיר על התובע שהינו חולה נפש המאושפז במחלקה סגורה והמידע שלו על כל מפי עובדים זרים (שאינם מכירים אותו והוא לא אותם).
בעיניי יש פה עליבות נפש של עורך דין להגיש תצהיר מעין זה של הלקוח שלו שהינו הנתבע על התובע ללא בדיקת עובדות כאשר מוצהר על מצב בריאותי ואשפוזי של התובע. כאשר במקרה אני יודעת כולל עם העובדות הרםואיות שבכלל התובע גם לא חולה נפש וגם לעולם לא היה מאושפז במחלקה סגורה.
האם כדי להיות חתום על תצהיר מאין זה אין נדרש מהעורך דין וכן הלקוח שלו שהינו הנתבע, להגיש מסמך רפואי המורה שהתצהיר כשיר, ו/או לדרוש מהלקוח שלו מסמך המורה שדבריו אמינים ולא הצהרה עפ סיפורי עובדים זרים שהתובע אף אינו מכירם ?
מה קובע החוק לגבי זה?
מה צריך לעשות התובע מול סיטואציה הזויה כזו?
של מי האחריות החוקית כאן?
|