|
| מירב תכננה חופשה משפחתית. היא פנתה לסוכנות הנסיעות "***" וביקשה להזמין נופש בעיר איה נאפה שבקפריסין, למשך 5 לילות בין התאריכים 20.6.11-25.6.11, הכולל חדר זוגי עבורה ועבור בעלה וחדר נפרד עבור בתה הבגירה. ורדית, נציגת סוכנות הנסיעות, השיבה למירב כי בתאריכים המבוקשים אין מקומות פנויים באיה נאפה, והציעה למירב לשנות את היעד. "על עיר הנופש פאפוס שמעת?" שאלה ורדית וסיפרה למירב על עיר קסומה ושוקקת תיירים ובתי מלון חדישים הממוקמים נפלא בלב העיר. מירב ביקשה לחשוב על העניין מספר ימים.
שלושה ימים לאחר מכן, ולאור דברים טובים ששמעה על העיר פאפוס מחברים שביקרו בה וסיפרו על עיר נופש קטנה ומקסימה, התקשרה מירב לורדית ואישרה את הזמנת הנופש. ורדית חזרה על פרטי ההזמנה: "שני חדרים במלון "***", מיום 20.6.11 ועד ליום 25.6.11". את התמורה בסך 8,400 ש"ח שילמה מירב באמצעות עסקה טלפונית בכרטיס האשראי. ורדית הציעה למירב העברה משדה התעופה לבית המלון על חשבון סוכנות הנסיעות.
כאשר הגיעו מירב, בעלה ובתה לבית המלון, באמצעות ההסעה שארגנה סוכנות הנסיעות, התברר להם כי הוא ממוקם באזור תעשייה שכוח אל, המרוחק כ-15 ק"מ מעיר הנופש פאפוס. עוד התברר להם כי הוזמן עבורם חדר אחד רגיל, ולא הוזמן חדר נוסף עבור הבת.
את היום הראשון לחופשה העבירו מירב ובני משפחתה בניסיון לברר עם סוכנות הנסיעות את הנושא. ורדית, ששוחחה עם מירב המאוכזבת בטלפון, סירבה לבקשתה של מירב להעבירם לבית מלון אחר בתוך העיר פאפוס. לקראת ערב, ביררו בני המשפחה את האפשרות לשלם על חדר נוסף עבור הבת. פקיד הקבלה במלון אמר כי קיימת אפשרות לקבל חדר נוסף בתוספת תשלום בסך של 900$. ואולם, פקיד הקבלה הציג בפני המשפחה אפשרות נוספת – להחליף את החדר שהוזמן בסוויטה הנשיאותית, בה יכולה ללון המשפחה כולה, וזאת תמורת תוספת של 1,700$. מירב ובעלה החליטו לשהות בסוויטה הנשיאותית כפיצוי על המיקום המאכזב של בית המלון. מדי יום נסעה המשפחה לעיר פאפוס במוניות. העלות הכוללת של הנסיעות היומיות לפאפוס הסתכמה בסך של 450$. מירב אמרה לבעלה כי לא תוותר ותתבע את סוכנות הנסיעות מיד עם שובם לארץ הן על ההוצאות הכספיות הנוספות, והן על עוגמת הנפש שנגרמה בשל מיקום בית המלון.
דונו בכל הסוגיות המשפטיות המתעורררות.
|