דברי השופט אגרנט על הדמוקרטיה וחופש הביטוי

"...העקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי. במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, איפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו.

על כן אסור לבקר בגלוי את מעשיו המדיניים של המושל, ומי שחפץ להפנות את תשומת לבו לטעות זו או אחרת שטעה, חייב לעשות כן בדרך של פניה ישירה אליו ותוך הוכחת יחס של יראת כבוד כלפיו. ואולם, בין אם שגה המושל ובין אם לא, אסור לכל אדם למתוח עליו דברי ביקורת בפרהסיה, הואיל ואלה עלולים לפגוע במרותו.

ההיסטוריון של המשפט הפלילי באנגליה מלמדנו, כי לאור גישה זו ועד לסוף המאה ה-18, היה נחשב כל מעשה של מתיחת ביקורת בכתב על האנשים שמילאו תפקידים ציבוריים באנגליה, בנוגע להתנהגותם בתורת שכאלה, או על חוקיה ומוסדותיה של המדינה ההיא, כנכנס לתחום העבירה של "הסתה למרד" Sedition (סטפן, כרך 11, ע' 348).

מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי - הוא משטר "רצון העם" - רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המידי של "המושלים" אי להחלפתם באחרים בבוא מועד הבחירות.
 
תפיסה פשוטה זו של המשטר הדמוקרטי מביאה בהכרח, איפוא, להטלת העקרון של חופש הביטוי בכל מדינה המושתתת על משטר כנ"ל ; כלומר, היא טומנת בחובה הצדקה הגיונית להחלתו של עקרון זה.

ברם, כל המצטמצם בה, בתפיסה האמורה, ומפתחה עד קצה ההגיוני, על כרחו יסיק, כפי שציין סטפן (שם, ע' 300), כי לפיה לא נשארת למעשה כל אפשרות של הטלת איסור על הטחת דברי ביקורת כלפי הממשלה השלטת, פרט אולי לאיסור דברי הסתה העלולים להביא לפגיעה מידית בחייו, בגופו או ברכושו של אחר.

במילים אחרות, באותה קביעה של מהות המשטר הדמוקרטי אין משום הרמת תרומה רצינית לפתרון הבעיה העומדת לפנינו, שהיא ביסודה הבעיה של תיחום תחומים מתאימים - בשים לב לטובת הכלל ולאינטרסים של המדינה - לניצול הזכות של חופש הביטוי על-ידי האזרח האינדיבידואלי.

אכן, לשם מציאת פתרון כזה דרוש שנעמוד תחילה על הערכים הכרוכים בשימוש בזכות חשובה זו: חשוב שנכיר מראש את האינטרסים אשר אותה זכות באה להגן עליהם. ואולם. לשם כך, מן ההכרח שנתפוס את מהות המשטר הדמוקרטי תפיסה מעמיקה יותר מזו שתוארה לעיל.

הדמוקרטיה מהווה בראש וראשונה משטר של הסכמה - היפוכו של משטר המתקיים בכוח האגרוף ; והתהליך הדמוקרטי הוא, איפוא, תהליך של בחירת המטרות המשותפות של העם ודרכי הגשמתן, בדרך הבירור והשקלא והטריא המלולית, הווה אומר, על-ידי ליבון גלוי של הבעיות העומדות על סדר יומה של המדינה והחלפת דעות עליהן בצורה חפשית (ראה את הספר, Reflections on Government מאת E. Barker, ע' 36).

בבירור זה, המתקיים באמצעות מוסדותיה הפוליטיים של המדינה - כגון המפלגות, הבחירות הכלליות והדיונים בבית המחוקקים - ממלאה "דעת הקהל" תפקיד חיוני והיא ממלאה תפקיד זה לא רק בשעה שהאזרח הולך לקלפי כי אם בכל הזמנים ובכל העתים.

למדינאי הנבון ברור הדבר, מסביר המלומד Lindsay (עיין בספרו Democratic State The Modern, כרך 1, ע' 270), כי עליו להתחשב בדעת הקהל מדי יום ביומו, הואיל והאזרח הפשוט הוא המרגיש כאשר החוקים אינם מותאמים לצרכיו ; הוא היודע אם "'הנעל לוחצת יותר מדי" והיכן מקום הלחיצה.

 "אמנם אין הקהל מכיר את הפרטים", מציין גם פרופיסור ח"י רות בספרו "שלטון העם על ידי העם" (ע' 19) ; "הוא רק יודע (למשל) שמלחמה מעיקה עליו או שהמחיר של מצרכים חיוניים גדול מכפי כוחו הכלכלי.

חלק חשוב מאד של תפקידי הדמוקרטיה הוא לתת את האפשרות להרגשות אלה לצאת לאור עולם ולמצוא את הפתרון בדרך חוקית הקבועה מראש, וההרגשות גלויות הן למדי גם לאדם הפשוט אף אם אינו בקי בניתוח המדעי של הסיבות ופתרונן.

לב יודע מרת נפשו' : ואם האיש הפשוט אינו מבין איך לתקן. הוא מבין מה יש לתקן". אכן, מתקיים לא רק תהליך מתמיד של הבהרת דעת הקהל אלא גם של עיצובה. לאותה שיטה של בירור בפרהסיה ושקליא וטריא ברבים יש ערך חינוכי רב בשביל האזרח הפשוט. למשל, בעקבו, אם בהרחבה ואם בצמצום, בעתונות. אחרי הדיבורים והוויכוחים המתנהלים בבית המחוקקים, הוא לומד מה שנחוץ לו ונעזר על-ידי-כך בקביעת עמדתו (רות (שם, ע' 39).

ביסודו של דבר, כל התהליך הנזכר אינו אלא תהליך של בירור האמת. למען תשכיל המדינה לשים לפניה את המטרה הנבונה ביותר ותדע לבחור את קו הפעולה העשוי להביא להגשמת מטרה זו בדרך היעילה ביותר.

והנה, לשם בירור אמת זו משמש העקרון של הזכות לחופש הביטוי אמצעי ומכשיר, הואיל ורק בדרך של ליבון "כל" ההשקפות והחלפה חפשית של "כל" הדעות עשויה אותה "אמת" להתבהר. בפסק-דינו המפורסם במשפט. v. U.S.; (1919), 40 S. Ct. Rep. 17, 22 Abrams אמר השופט הולמס (Justice - :(Holmes

"כאשר בני אדם יבינו כי הזמן הביא להשמטת הקרקע מתחת לאמונות לוחמות רבות, אזי גם יאמינו . . . . . כי המטרה הטובה. אליה הם שואפים סופית, תושג בדרך יעילה יותר ע"י הסחר החפשי בדעות - כי המבחן הטוב ביותר לאמת הוא כוחה של המחשבה להתקבל בהתחרות שבשוק. וכי האמת מהווה את היסוד היחיד להגשמת שאיפותיהם בדרך בטוחה...".

כניסה ל: פורום משפטים >>

משפטים נוספים לציטוט:

השופט חשין על חוק ומוסר

השופט זוסמן על פרשנות תכליתית

השופטת בייניש על הזכות להליך הוגן

השופטת שטרסברג כהן על צדק יחסי

הנשיא ברק על האדם הסביר נוסח ישראל

הנשיא ברק על אקטיביזם שיפוטי

משפטים נוספים >>

קישור לדף משפטים כללי בו תמצא/י כל פורום משפטים.