היום הנכם נכנסים למשפחת עריכת הדין. הנכם צד לאמנה חברתית שעניינה המשפטן הטוב. מיהו המשפטן הטוב? – היודע להבחין בין עיקר וטפל. הרואה מבעד אין-סוף העובדות והדינים את העיקר. מושג-המפתח בחשיבה המשפטית הינו מושג הרלוונטיות. היכולת לדעת מהו רלוונטי והיכולת לחתור במהירות לביסוסו ולהוכחתו – זהו אות-ההיכר של המשפטן הטוב. מחקר מעמיק – חשוב הוא. ידע רחב – חשוב הוא. כושר ניסוח – חשוב הוא, אך מעל לכל חשובה היכולת להבדיל בין החשוב לבין הבלתי חשוב.
מיהו המשפטן הטוב? – בעל אינטואיציה בריאה. אינטואיציה היא אותה תחושה פנימית היוצרת את הקשר בין הבעיה לפתרונה. אינטואיציה היא תנאי חיוני למשפטנות טובה. זו אותה תחושה המובילה אותך בדרך הנכונה, תוך הבחנה בין עיקר וטפל. אינטואיציה היא תנאי הכרחי – אך לא מספיק. אסור שפעילותו של המשפטן תהא כולה אך אינטואיציה. האינטואיציה צריכה להיות מבוקרת. היא חייבת לעבור תהליך של רציונליזציה.
מיהו המשפטן הטוב? – זה שאינו פוסק לעולם ללמוד. בתוך מספר שנים, רוב המשפט של יומיום של היום יתיישן. רוב פסקי-הדין שכתבתי שוב לא תהיה להם חשיבות, ובמידה רבה אנו כותבים על קרח, הנמס עם בוא השמש. מכאן החשיבות הרבה של הלימוד המתמשך. עליכם ללמוד באופן בלתי פוסק.
מיהו המשפטן הטוב? – שאינו מנתק עצמו מהתרבות ומהחברה שבה הוא חי. בין משפט לבין חברה קיימים כלים שלובים. המשפט הוא אמצעי להשגת יעדים חברתיים. המשפט הוא פרי של תרבות נתונה. הרוצה להבין את המשפט צריך להבין את העם. אנו, השופטים של בית המשפט העליון, אומרים עלינו כי אנו יושבים באולימפוס, אך זהו אולימפוס בהרי ירושלים, ולא בהריה של יוון.
מיהו המשפטן הטוב – זה שפעילותו נערכת בעזרת ההיגיון. היכולת החשובה ביותר של משפטן היא היכולת לחשוב ולקיים חשיבה הגיונית. חוכמתו של המשפטן הטוב אינה לפתור את הבעיות שנפתרו בעבר. חוכמתו היא ביכולתו לפתור את הבעיות שטרם נפתרו.
מיהו המשפטן הטוב – שאינו פועל אך על פי ההיגיון, אלא קשוב לרגש. לא רק השכל, אלא גם הלב הוא כלי חשוב לעבודת המשפטן. המשפטן עוסק בחיים, והחיים אינם רק מוח, אלא גם לב. ברוב המקרים, הפתרון הנכון הוא זה העולה בקנה אחד עם ההיגיון ועם הרגש גם יחד. פתרון הנוגד את תחושת הלב הינו לרוב פתרון לא-נכון. לרוב – אך לא בכל המקרים. על כן, אם הרגש מוביל אותך לפתרון, תן להיגיון לבדוק אותך. ואם ההיגיון הוביל אותך לפתרון, תן לרגש לבדוק אותך.
איזהו המשפטן הטוב? – שאינו פורמליסט. פורמליזם לענייננו הוא הגישה שלפיה ניתן לגבש מלשון הטקסט המשפטי בלבד את מובנו. אין לך טעות גדולה מזו. הלשון של הטקסט קובעת את גבולותיו. היא אינה קובעת את התוכן שיינתן למה שמצוי בתוך הגבולות. הלשון של הטקסט היא לעולם נקודת-הפתיחה, אך לעולם אינה נקודת-הסיום. סביב הלשון ישנה התכלית. הלשון היא החומר. התכלית היא הרוח. אכן, המשפט כולו בנוי על מתח מתמיד בין גוף הדין לבין נשמתו. הפורמליסט סובר כי חזות הכל היא בצורה ובמילים, ולא היא. המשפטן הטוב הוא זה המכיר, כי הפתרון המשפטי הוא לעולם שילוב בין המילים לבין ההיגיון הנורמטיבי, בין גוף לבין נשמה. נשמת המשפט, ולא רק לשונו, קובעת את משמעותו.
מיהו המשפטן הטוב – המודע לכך, כי בצד כללי המשפט ישנם עקרונות המשפט. אלה קובעים את "האני מאמין" של שיטת המשפט. ביסודם עומדים האדם וזכויותיו והחברה וכוחותיה. כבוד האדם, השוויון בין בני האדם, זכותו של האדם לביטוי, לתנועה, לעיסוק, להתאגדות, לשביתה ולחופש אישי; החברה – ביטחונה ושלומה – כל אלה הם עקרונות משפט האופפים את הכלל המשפטי. מהם הוא יונק את חיותו. הם המקשרים אותו למרכזי התודעה הלאומית. משפט ללא עקרונות הוא משפט מת. עקרונות המשפט הם הנופחים במשפט את חייו. המשפטן הטוב מבין, כי כל בעיה משפטית צריכה לקשור עצמה לעקרונות-היסוד של המשפט. בצד המיקרו של הבעיה המשפטית האינדיווידואלית עומד המקרו של עקרונות-היסוד. עקרונות-היסוד אינם רוחות-שעה חולפות או היסטריה המונית; הם אינם רוחות השוק או דרישות הפופולריות. עקרונות-היסוד הם הבסיסי והמשותף. הם העקרוני והמרכזי. הם הקשורים בטבורם לתפיסות-היסוד של המשפט והשיטה, אשר במרכזם עומד האדם – על זכויותיו וחובותיו. עקרונות-היסוד מצביעים לעתים על כיוונים שונים ומנוגדים. אכן, מתכונתם של עקרונות-היסוד היא שהם סותרים לעתים זה את זה. ליד התיזה עומדת האנטי-תיזה. עקרונות-היסוד ניצבים לפנינו זוגות, זוגות של ניגודים. חופש הביטוי מתנגש בשלום הציבור; חופש התנועה מתנגש בזכות הקניין; חופש הפעולה מתנגש בקדושת החיים. חופש הדת מתנגש בחופש מדת. הפתרון של התנגשות זו אינו בנצחונו של הערך האחד על השני ובסילוקו של הערך המובס. הערכים כולם חשובים הם לנו, ואיננו רוצים באבדנם. הפתרון של ההתנגשות הוא במתן משקל לערכים המתנגשים ובנסיון למצוא פתרון שיעלה עמהם בקנה אחד. אכן, ערכי-היסוד הם בעלי ערך יחסי, לא ערך מוחלט. מושג-המפתח הוא איזון. במשפט יש איזון ושקילה והתחשבות בשיקולים השונים. כמשפטנים ראויים, היו ערים לצורך זה באיזון. במשפט, כמו בחיים, אין הכל או לא-כלום. יש צורך מתמיד לראות את התמונה על כל מורכבותה, תוך מתן משקל ראוי למרכיביה השונים ותוך איזון ביניהם בנקודת-ההכרעה.
מבין הערכים הבסיסיים שאליהם יש לפנות, חשובים הם ערכי-היסוד של מורשתנו היהודית – זו מורשת-ישראל. הננו עם עתיק. שורשינו נעוצים במסורת ארוכת-שנים. דברי הנביאים מעצבים גם כיום את דמותנו כעם וכמדינה. מערכת החיים הלאומיים שלנו מבוססת, בין השאר, על עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת-ישראל בתנועתה על פני ההיסטוריה. זאת ועוד: חיים בתוכנו, כאזרחים שווי זכויות וחובות, בני-מיעוטים. גם להם תרבות עשירה ומסורת מפוארת. גם בעקרונות-היסוד של מסורת זו עלינו להתחשב, בגבשנו את עקרונות-היסוד של משפטנו.
מיהו המשפטן הטוב – השואף לאמת, לצדק ולשוויון. הוא שואף לאמת – הן בגיבוש העובדות והצגתן והן בעיצוב הדין ובפיתוחו. חיפוש האמת חייב להיעשות בכל אתר ואתר. עם זאת, האמת אינה הערך היחיד. לא נסכים שהמשטרה תפעיל כוח על חשוד כדי להוציא ממנו את האמת. לפנינו שוב פעולתו של עקרון האיזון. לצידה של האמת עומד הצדק. אכן, כמשפטנים, אנו מצווים על המשפט. בית המשפט הגבוה לצדק (הבג"ץ) הוא בית משפט גבוה למשפט – לא לצדק. איננו רשאים ליתן צדק ללא משפט. צדק ללא משפט אינו משפט ואינו צדק. צדק ללא משפט הוא שרירות, הפליה ופגיעה בשוויון. אך במסגרת המשפט – עשו צדק. במסגרת האופציות שהמשפט מעמיד – בחרו באופציה הנראית כצודקת ביותר. אסור לאפשר פער גדול מדי בין משפט לבין צדק. משפט ללא צדק הוא גוף ללא נשמה. בצד האמת והצדק – בא עקרון השוויון. זהו השוויון בין בני כל הדתות והעדות והלאומים. זהו השוויון בין בני-אדם, בתור שכאלה. העלו ערך זה על נס דגליכם. אין כחוסר שוויון המשחית את החברה. אין כשוויון המאחד את כולנו לחברה אחת.
מיהו המשפטן הטוב – המודע היטב לנאמנות שלו. המשפטן הוא נאמן של הלקוח; הוא נאמן של בית המשפט. עליו להפעיל את הכוח הנתון בידו לשם הגשמת נאמנות כפולה זו. למשפטן הטוב נאמנות מסוג שלישי – הנאמנות לציבור, לעם, למדינה. העמידו את האינטרס שלה בראש דאגותיכם. בקשו לתת – ולא לקחת. אל תכניסו עצמכם לבולמוס הרדיפה אחר החומר. קישרו גורלכם עם גורלה של המדינה. עם כל חסרונותיה – אחרת אין לנו. למענה לחם העם לדורותיו. בידכם היא כפיקדון יקר. וביחסים ביניכם לבין שאר בני הציבור וביניכם לבין עצמכם – פעלו בהגינות. אתם פרחי-הכהונה של החוק – שימרו על החוק. אל תפרו אותו, בגדולה כבקטנה. היו מופת לזולתכם, שכן אם אתם תזלזלו בחוק ותפרו אותו – מה יגידו האחרים? היו דוגמא אישית לאזרחות טובה. גלו סובלנות ביחסים בין בני-אדם. כל אדם עולם הוא בפני עצמו. כבדו אוטונומיה זו של היחיד. יש בינינו דתיים וחילוניים; לא נוכל לשכנע זה את זה בצדקת עמדותינו; אך נוכל לקיים בינינו יחסים הוגנים של חיים משותפים. לא נזלזל זה בזה. נכיר בייחוד של זולתנו ובזכותו להישאר כזה. וגם אם האחר אינו סובלני כלפינו, נהיה אנו סובלנים כלפיו. הסובלנות היא הדבק המאחד אותנו.
האמנה אשר אתם כורתים היום מטילה עליכם תפקיד קשה. תוכלו למלא רק אם תחושו עצמאים וכבולים גם יחד. עליכם לחוש עצמאות במחשבתכם. כוח היצירה – שלכם הוא. חכמי המשפט והשופטים – בעלי ניסיון הם, אך כוחם אינו במעמדם אלא בתבונתם, ולתבונה אין סימן-היכר פורמלי. תבונתכם שלכם היא כוחכם. אל תתכופפו כנגד בעלי מרות – אנשי שלטון, שופטים, נשיא בית המשפט העליון, פרופסורים. רק כוח הרוח, כוח התבונה – אותו יש לספוג וכנגדו יש להתכופף. אך בצד העצמאות, עליכם לחוש בכבילה. כבילה למערכת אשר אתם חברים בה; כבילה לעקרונות-היסוד, כבילה ל"אני מאמין" של העם והמדינה וכבילה לאותה תחושה פנימית הבאה ואומרת לכם – גם בהיעדר הוראה בדין – "זאת איני צריך לעשות. זה אינו הוגן. זה אינו ראוי".
שכן, זאת עליכם לדעת: אתם, המשפטנים הצעירים, תהוו את חוד-החנית לשינוי חברתי. המשפט הוא אמצעי לחברה טובה יותר. אתם תהוו את נושאי-הדגל של מאבק זה. השתתפו במאבק זה. אל תניחו לטרדות היום לספוג את כל זמנכם. גלו עירנות חברתית. עשו זאת במסגרות השונות הפתוחות לפניכם. היו דוגמא לאחרים – בסובלנות ובהבנת נקודת-המבט האחרת. היו נאמנים לעקרונות-היסוד של המדינה. העמידו את האדם – כל אדם – במרכז חייכם, אך היו גם מודעים לכך כי האדם חי בחברה, ועל המסגרת החברתית יש להגן. אסור שזכויות אדם ייהפכו קרדום לכיליון לאומי. אף כאן נדרש אותו איזון עדין, השומר על שיווי-המשקל של קיומנו הלאומי.
בימים אלה הנני מסיים את תפקידי בבית המשפט. מרבית חיי במשפט – מאחורי. ואילו אתם מתחילים היום חיים במשפט. הלוואי שהמשפט ייתכן לכם חיים. עשרים ושמונה שנים ישבתי לדין בבית המשפט העליון. בכל יום שבו ישבתי לדין – עמדתי, אני עצמי, לדין. ואתם, כאשר תפעלו בשם לקוח או צד, זכרו: כשאתם טוענים בדין, אתם עצמכם עומדים לדין.
 כניסה ל: פורום משפטים >>
משפטים נוספים לציטוט:
השופט חשין על חוק ומוסר
השופט זוסמן על פרשנות תכליתית
השופטת בייניש על הזכות להליך הוגן
השופטת שטרסברג כהן על צדק יחסי
הנשיא ברק על האדם הסביר נוסח ישראל
הנשיא ברק על אקטיביזם שיפוטי
משפטים נוספים >>
קישור לדף משפטים כללי בו תמצא/י כל פורום משפטים.
|
