*לקבלת מענה משפטי מקצועי בתחום:
פורום הוצאה לפועל>>
הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967
תיקון 29 והשינויים המרכזיים בחוק ההוצאה לפועל
מאת: איתן שווץ, עורך דין (פורסם בתאריך 22/05/09)
מנהל פורום ההוצאה לפועל באתר הפורומים המשפטיים
___
בתאריך 16/11/2008 פורסם התיקון ה-29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" ו/או "חוק ההוצאה לפועל"). לאחר דיונים רבים, לבטים והתנגדויות מצד לשכת עורכי הדין, אושרה הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל שמטרתה לייעל את הליכי ההוצאה לפועל, לשפר את שיעור הגבייה בתיקי ההוצאה לפועל ומנגד לתת הגנות נוספות לחייבים, מפני הליכי הוצאה לפועל דרקוניים, כגון פינוי מבית המגורים, הליכי מאסר והוצאת מיטלטלין שעוקלו מבית המגורים.
חלק זניח מהשינויים נכנס לתוקף ביום 01/01/2009 וחלקה העיקרי ביום 17/05/2009. שינויים נוספים יחולו במועד מאוחר יותר, למשל ההליך המקוצר, שתחילתו בחודש אוגוסט 2009.
במסגרת התיקון, החל מ-01/01/2009, הופרדה מערכת ההוצאה לפועל מהרשות השופטת. במסגרת התיקון בוטלה סמכותם של שופטי בית משפט השלום ורשמי בתי המשפט לדון בענייני הוצאה לפועל. כיום, שונה תוארו של ראש ההוצאה לפועל, ל"רשם ההוצאה לפועל", כשתוארו של המוציא לפועל הפך "מנהל לשכת ההוצאה לפועל".
מעבר לשינויים המנהליים, נעשו שינויים מהותיים, כאשר המוטיב המרכזי ברפורמה, הינו העברת המשקל מפגיעה בגופו וכבודו של החייב כגון נקיטת הליכי מאסר והוצאת מיטלטלין מבית מגוריו של החייב, אל הליכים כנגד נכסיו של החייב תוך מתן גישה למקורות מידע שעד כה לא היו נגישים לרשמי ההוצאה לפועל ו/או לזוכים בתיקי ההוצאה לפועל.
עיקר השינויים שהביאה הרפורמה, נע בין צמצום הפגיעה בחייבי ההוצאה לפועל לבין שיפור יכולת הגבייה ומקורות המידע שניתנו לנושים, הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל.
צמצום הפגיעה בחייבים
השהייה ומתן אורכה לתשלום בטרם הגשת בקשה לביצוע פסק דין
עד לתיקון 29, אם לא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע החיובים, היה רשאי הזוכה בפסק הדין, להגיש בקשה לביצוע פסק דין בלשכת ההוצאה לפועל, פעולה שמטבעה מגדילה את החוב, בסכום האגרה הכרוכה בהגשת בקשה לביצוע פסק דין ובתוספת שכר טרחת עורך דין.
בסעיף 6 לחוק, נקבע כי לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין בלשכת ההוצאה לפועל, אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצוע החיובים לפי פסק הדין. במידה שפסק הדין ניתן שלא במעמד החייב ו/או לא נקבע מועד בפסק הדין לביצוע החיובים, יש להמתין במשך 30 יום מיום המצאת פסק הדין על ידי הזוכה או בא כוחו לחייב.
סעיף זה שנכנס לתוקף בתאריך 17/05/2009, יביא לצמצום הפגיעה בחייבים ויאפשר להם אורכה לתשלום פסק הדין, ללא תוספת ההוצאות הכרוכות בפתיחת תיק הוצאה לפועל.
צמצום השימוש בצווי מאסר
עד התיקון הנוכחי, ומאז תיקון מס' 19 לחוק ההוצאה לפועל, חייב שלא היה מבקש חקירת יכולת במועד שנקבע באזהרה, ולא משלם את החוב בתשלומים שנקבעו באזהרה, היה נחשב באופן אוטומטי לחייב בעל יכולת, אשר משתמט מתשלום חובותיו.
מרגע סיווגו של חייב כמשתמט, ניתן היה לנקוט בהליכי מאסר, בגין כל סכום חוב, ללא הגבלה.
הליכי המאסר לא נמצאו יעילים במיוחד ומנגד, מאסרו של חייב נחשב כפגיעה חמורה בחירותו וכבודו של החייב כאדם.
במסגרת הרפורמה הוגבל השימוש בצווי מאסר כך שיהיה ניתן להוציא צו מאסר כנגד חייב שחובו עולה על הסך של 2,000 ₪.
לא רק זאת, אלא שעל רשם ההוצאה לפועל להיות משוכנע, לאחר שהחייב הובא בפניו על פי צו הבאה ו/או בדרך אחרת, לאחר בירור יכולתו של החייב, כי החייב הינו בעל יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר. צו המאסר יינתן בכפוף לכך שטרם חלפו 6 חודשים מיום שנערך בירור בדבר יכולתו של החייב בפני רשם ההוצאה לפועל.
כמו כן, רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסרו של חייב, אם ישנם הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
רשם ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לבקשת החייב או מיוזמתו, להשהות החלטה לאסור את החייב לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי אם החייב ימצא זכאי לכך.
חייב שנאסר, יובא בפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד מאסרו (לפני התיקון, המועד היה 48 שעות), ורשם ההוצאה לפועל יוכל לקצר את תקופת המאסר, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו צודקת בנסיבות העניין.
נראה שבכך הוצא העוקץ מצווי המאסר וכלי זה הפך לכלי שהשימוש בו יהיה נדיר וחסר משמעות ממשית.
עקרון הפגיעה הפחותה ביותר קיבל ביטוי אף בתיקי מזונות, שם נמסרה הסמכות לרשם ההוצאה לפועל, אם סבר שמוצדק בנסיבות העניין, לנקוט בהליכי גבייה פוגעניים פחות לשם גביית החוב, או לחילופין, להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי חוק ההוצאה לפועל כתחליף למאסרו של החייב.
פטור מעיקול לגבי מיטלטלין נוספים
עד למועד התיקון, ניתן היה לעקל את מרבית המיטלטלין בביתו של החייב, הגם אם עיקול המיטלטלין ומכירתם, לא הביא תועלת ממשית לזוכה, ואף לא עלה כדי כיסוי הוצאות העיקול.
במסגרת התיקון, התווספו מיטלטלין נוספים המוגנים מפני עיקול, כגון תרופות וציוד רפואי שהוספו לסעיף 22(א) לחוק ההוצאה לפועל. בנוסף, נקבע כי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלפון נייד או טלפון נייח ומכונת כביסה, מוגנים גם הם מפני עיקול.
טלויזיה או מכשיר רדיו לפי בחירת החייב, קיבלו הגנה אולם מדובר במכשיר אחד בלבד.
כמו כן, רשם ההוצאה לפועל הוסמך מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בחוק כמיטלטלין מוגנים, אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם, אינה מצדיקה את הפגיעה בחייב ו/או בני משפחתו המתגוררים עמו.
הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים
עד לתיקון הנוכחי, ניתן היה לעקל כספי זכאות לסיוע בדיור, חרף תשלומם ע"י הרשויות, כמענק למעוטי היכולת, על מנת לאפשר להם קורת גג וחיים בכבוד.
במסגרת התיקון, כספי הזכאות לסיוע בדיור כמענק השתתפות בשכר דירה, קיבלו הגנה מפני עיקולים, הגם אם אלו שולמו באמצעות הבנק, במשך 30 יום מיום הפקדתם בחשבון הבנק ע"ש החייב. הגנה זו לא תחול מפני הליכי גבייה שינקוט משכיר בגין חוב שכר דירה שחייב לו החייב ולא שולם למרות קבלת המענק.
יודגש כי בדומה לגמלאות המוסד לביטוח לאומי, ההגנה על הקצבה מפני העיקולים, נמשכת גם לאחר ובטרם חלפו 30 יום מיום הפקדת התשלום בחשבון הבנק.
בנוסף ניתנה הגנה מפני עיקולים על כספים שניתנים כפיצוי, בגין זכאות לדיור חלוף עקב פינוי חייב מדירת מגוריו.
הגנת הדיור החלוף
רשם ההוצאה לפועל יורה על מכירת מקרקעין ופינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו, רק לאחר שיתקיים דיון במעמד החייב, ולאחר שנוכח לדעת כי לחייב ובני משפחתו, יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. במסגרת הדיון, רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
חידוש מרענן לחייבים הינו שההגנה תחול גם כנגד ביצוע של שטר משכנתא או משכון כשאין חשיבות למועד רישום המשכנתא ו/או אם נקבע בשטר סעיף ויתור הפוטר את בעל המשכון מהגנה זו.
אם פורש בשטר המשכנתא או בהסכם המשכון, שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהא בהתאם לתיקון 29, יחולו לעניין הסידור החלוף הוראות אלו:
1. שווי הסידור החלוף יהא בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו, התואמת את צרכיו ואת צורכי בני משפחתו הגרים עמו, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים. רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע סידור חלוף לתקופה ארוכה יותר בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
2. שר המשפטים יקבע הוראות לעניין התאמת הסידור החלוף ו/או אופן התשלום.
חובת היידוע בדבר אפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל
טרם התגבשותו של תיקון 29 וכניסתו לתוקף, ניתנו פסקי דין סותרים על ידי בתי המשפט המחוזיים במחוזות השונים לגבי השאלה, אם ניתן ליתן לבקשת חייב צו תשלומים למרות שהדבר לא יביא לסילוק חובותיו של החייב בתיקי ההוצאה לפועל.
בשל העדר הלכה מחייבת, נדחו בקשות חייבים להכרזתם חייבים מוגבלים, חדשות לבקרים, תוך הפניית המבקשים סעד מלשכת ההוצאה לפועל, לפתחי הליך פשיטת הרגל.
על פי התיקון הנוכחי, כשנוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לחייב, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל.
חייב שהביע רצונו לפנות להליכי פשיטת רגל יכול להימצא זכאי לקבלת צו להשהיית הליכי הגבייה, כולם או חלקם, אם רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר לחייב פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל.
על פי לשונו המושחזת של סעיף 77א' לתיקון 29 בחוק ההוצאה לפועל, נלמד כי המחוקק אמר את דברו וסמכותם של רשמי ההוצאה לפועל, הינה חובת יידוע גרידא. פרשנות חוק ההוצאה לפועל לאחר התיקון, מלמדת כי כעת רשמי ההוצאה לפועל מחויבים לדון בבקשות חייבים לסעדים לפי חוק ההוצאה לפועל לגופו של עניין, ולקבוע צווי תשלומים בהתאם למצבו הכלכלי של החייב, הגם אם לא קיימת תועלת לנושים.
לשון התיקון, מחייבת את רשמי ההוצאה לפועל, בטרם יידוע החייב בדבר זכותו לפנות להליכי פשיטת רגל, לבחון אם בנסיבות העניין, יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל, תועלת לחייב, עובדה המחזקת את הטענה לפיה אין לפעול באופן טכני ולכפות על חייבים לפנות להליכי פשיטת רגל, אך ורק בשל היחס שבין סכום החובות לגובה צו התשלומים המוצע על ידי החייב.
אולם, הניסיון מלמד כי רשמי ההוצאה לפועל במחוז תל אביב והמרכז, כבר סטו מדבר המחוקק והינם נמנעים מלדון בבקשות חייבים להכרזתם חייבים מוגבלים, כשהנימוק אותו נימוק כשבעבר, לאמור, העדר תועלת לנושים במתן צו תשלומים נמוך שמשמעותו "הפטר", סמכות המוקנית לבתי המשפט המחוזיים לפי פקודת פשיטת הרגל.
במצב דברים זה, חייב חסר יכולת שהינו למעשה מוגבל באמצעים אם כי טרם הוכרז ככזה, נותר למעשה ללא כל הגנה מהליכי הוצאה לפועל המתנהלים כנגדו, עד כי לא נותרת לו ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל וזאת בהיעדר אלטרנטיבה אחרת, הגם אם סיכוייו לקבל סעדים לפי פקודת פשיטת הרגל, אפסיים.
יוער כי שערי פקודת פשיטת הרגל, אינם פתוחים בפני כל חייב, וכי לא לכל חייב סיכוי סביר לצלוח את הליכי פשיטת הרגל, שכן מתן הצו להכרזתו של חייב כפושט רגל, כפוף להלכות בעניין הוכחת תום לב בתקופת ההסתבכות בחובות ובהליך עצמו.
שיפור יכולת הגבייה ומתן מקורות מידע לטובת הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל
הטלת הגבלות על חייבים משתמטים
עד כה, הליכי ההוצאה לפועל הקיימים, נחשבו להליכים חסרי שיניים שאין בהם להביא לגבייה יעילה.
במסגרת התיקון, הוסמך רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב מגבלות כמפורט להלן:
1. הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר או מלהאריך את תוקפם.
2. עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ.
3. הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.
4. הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
5. הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין ולהורות על הפסקת כהונתו ו/או חברותו של החייב בתאגיד.
6. הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או הגבלת החייב מלחדש רשיון נהיגה.
החידוש המשמעותי ביותר בתיקון 29 שיש בו כדי להרתיע חייבים רבים, הינו הגבלת החייב מלהחזיק רישיון נהיגה, כאמצעי לאכיפת חובות מצד הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל.
ההגבלות המפורטות לעיל, לא יוטלו, אלא בהתקיים אחד התנאים הבאים:
1. החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה או בא לפניו בדרך אחרת, והוכח לפניו שהחייב הינו בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובתנאי שהחוב או החובות במצטבר עולים על 500 ₪.
2. החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב 1972.
3. החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) לחוק ההוצאה לפועל ובלבד שהתקיים אחד מאלו:
א. חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 ₪.
ב. חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 ₪.
בנוסף, נקבע כי ההגבלות הנ"ל לא ייכנסו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה, וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה. אם הוטלה ההגבלה במעמד החייב, ההגבלה תיכנס לתוקף תוך 30 ימים מיום הטלתה.
המסלול המקוצר
החל מיום 01/08/2009 זוכים יוכלו להגיש בקשות לביצוע חיוב במסלול המקוצר. המדובר בביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לבצעו כמו פסק דין של בית משפט בסכום שאינו עולה על הסך של 10,000 ₪ למעט פסק דין למזונות או למימוש משכון.
ההליך נועד להקטין את ההוצאות הכרוכות בניהול הליכי גבייה, ולאפשר לנושים שאינם מיוצגים, לגבות חובות בסכום שאינו עולה על הסך של 10,000 ₪.
ההליך נתון לבחירתו של הזוכה ובמסגרת ההליך ניתן יהיה לנקוט רק בהליכים מסוימים כגון עיקול כספים של החייב וזכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי ועיקול כלי רכב של החייב לפי מידע שיתקבל לפי סעיף 7ב, או מידע שימסור הזוכה.
בהיעדר תועלת, יסתיים ההליך המקוצר לאחר חלוף 8 חודשים, אלא אם עוקלו נכסים של החייב אשר ניתן לממשם או שהחייב משלם את החוב בתשלומים. הזוכה רשאי לבקש להעביר את התיק למסלול הרגיל בכל עת.
היתרון במסלול המקוצר, הינו מתן גישה נוחה לזוכים וטיפול בתיקים במעורבות מינימאלית מצד הזוכים ותוך חסכון בהוצאות הגבייה.
במסלול המקוצר, הזוכים לא יהיו זכאים לשכר טרחת עורך דין, והחייבים יצאו גם נשכרים מאפשרות לשלם את החוב ללא תוספת סכום משמעותי זה, שעד כה, הוטל על החייבים בכל מקרה שתיק הוצאה לפועל מתנהל על ידי עורך דין שמייצג את הזוכה.
על אף האמור, כאשר מדובר בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, וביצוע הגבייה במסלול המקוצר, יהיה זכאי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל לשכר טרחת עורך דין, שייקבע לעניין הגשת הבקשה לתובענה בסכום קצוב.
החסרון שבמסלול המקוצר, הינו הגבלת סוגי ההליכים שבהם ניתן לנקוט כנגד החייב ונכון להיום אין וודאות לגבי יעילות מסלול זה. בכל מקרה תחולתו של התיקון בעניין המסלול המקוצר מוגבלת ל-24 חודשים בלבד, שבהם תיבחן היעילות של המסלול המקוצר.
חלוקת כספים שנגבו בין נושים שונים
טרם כניסת התיקון לתוקף, כספים שעוקלו על ידי זוכים בתיקי הוצאה לפועל, נזקפו לטובת הזוכים שנקטו בהליכים שהביאו לתשלום הכספים בלבד.
הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל האחרים שלא נקטו בהליכים שהביאו לתשלום הכספים, לא זכו לקבל כספים גם אם נותרה יתרה לאחר שהזוכים שנקטו בהליכים, גבו את מלוא חובם. במקרה כזה, החייב היה זכאי לקבל יתרת הכספים.
במסגרת תיקון 29, נקבע כי כספים שנתקבלו בעקבות ביצוע הליך שננקט מטעם זוכים שונים כנגד החייב, ייזקפו ראשית לטובת חובותיהם של הזוכים שנקטו בהליך. אם נותרה יתרה, יזקפו הכספים הנותרים לטובת החובות בתיקי ההוצאה לפועל הנוספים שלא היו מעורבים בהליכים שבהם נתקבלו הכספים.
במידה שתיקי ההוצאה לפועל שבהם ננקטו הליכים כנגד החייב, אוחדו במסגרת תיק איחוד, הסכום שייזקף לטובת תיקי ההוצאה לפועל של הזוכים שנקטו בהליכים, לא יעלה על הסכום של ההוצאות שהוציאו הזוכים שנקטו בהליך או על מחצית מהסכום שיתקבל כתוצאה מנקיטת ההליכים, לפי הגבוה.
לראשונה, זוכים פעילים שנקטו בהליך במסגרת תיק האיחוד, יזכו לקבל עדיפות ביחס לזוכים האחרים שלא נקטו בהליכים שבגינם נגבו הכספים.
יצוין חלוקת הכספים, כפי שהיה קודם לתיקון, תהא באופן יחסי ובכפוף לאמור לעיל.
גישה למקורות מידע
מידע על מענו של החייב
במקרה שיתברר לרשם ההוצאה לפועל שכתובתו של החייב בתיק ההוצאה לפועל אינה נכונה, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למסור לידיו את כתובתו של החייב ולהעביר את הכתובת לזוכה וזאת ללא צורך בכתב ויתור על סודיות שהיה נחוץ לצורך קבלת מידע מרשויות ערב כניסת לתוקף של תיקון 29 לחוק.
הגורמים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, לצורך מסירת מידע בדבר מען מגוריו של החייב, הינם מרשם האוכלוסין, רשות הרישוי, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת ובעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים.
יתכן כי מידע מהגופים המפורטים, ישפר את הסיכוי לאתר חייבים המתחמקים מלעדכן את תיק ההוצאה לפועל, בדבר שינוי מענם.
מידע על נכסיו של החייב
חידוש משמעותי נוסף בתיקון לחוק, הינו האפשרות לקבל מידע על נכסיו של החייב, ויכולתו לפרוע את חובותיו, מבלי שיהיה צורך בכתב ויתור על סודיות, מגופים שונים המפורטים בתוספת לחוק.
החל מיום 17/05/2009 רשם ההוצאה לפועל יהא רשאי לצוות על גופים שונים, למסור מידע על החייב. מדובר ברשימה ארוכה של גורמים שיידרשו בצו לתת מידע מסוים בהתאם לקבוע בחוק, כדלקמן:
המוסד לביטוח לאומי, יידרש למסור מידע על מקורות הכנסתו של החייב, מעסקיו, מספר חשבון הבנק שלו ומצבו התעסוקתי.
כונס הנכסים הרשמי, יידרש למסור מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים שניתנו נגד החייב.
מרשם האוכלוסין יידרש למסור מידע על כניסות ויציאות מישראל.
רשם האגודות השיתופיות יידרש למסור מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
רשם החברות והשותפויות יידרשו לתת מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, מידע אודות שעבודים על נכסי החייב.
רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי והממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יידרשו למסור מידע על זכויות החייב לגבי כלי שיט, כלי טיס, כלי רכב וציוד מכני הנדסי הרשומים על שם החייב.
מינהל מקרקעי ישראל ומרשם המקרקעין לרבות תאגיד אשר מנהל רישום של זכויות במקרקעין, יידרשו למסור מידע על זכויות החייב שבניהול מינהל מקרקעי ישראל ו/או אשר רשומות במירשם המקרקעין או אצל חברה המנהלת רישום לגבי זכויות במקרקעין.
רשם המשכונות יידרש למסור מידע על משכונות שנרשמו על נכסי החייב.
בעלי רשיון למתן שירותי בזק, רדיו, טלפון נייד, יידרשו למסור מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למתן הצו.
חברת החשמל תידרש למסור מידע על הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה האחרונה שקדמה למתן הצו.
חברות כרטיסי אשראי, יידרשו לתת מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל ואשר טרם נפרעו.
תאגידים בנקאיים, יידרשו למדור מידע על זכויות החייב, ערבויות בנקאיות שניתנו לבקשת החייב והלוואות שהחייב קיבל ואשר טרם נפרעו.
גופים הנותנים שירותי ביטוח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, יידרשו למסור מידע על זכויות החייב כלפי המבטח ועל הלוואות שקיבל החייב וטרם נפרעו.
כך גם לגבי גופים המנהלים קופות גמל.
הנהלת בתי המשפט תידרש למסור מידע על פסקי דין בתובענות לסעד כספי או בעל שווי כספי, שהחייב צד להם, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון כגון פשיטת רגל או פירוק חברה ו/או פירוק לפי חוק העמותות, פקודת האגודות השיתופיות או הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
במקרה שציווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון של הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על תאגידים בנקאיים, למסור פירוט תנועות בחשבון עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו. כך גם לגבי חברות כרטיסי אשראי שיידרשו לפרט את הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
עד כה, הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל, היו מנועים מלקבל מידע מהגופים הנ"ל אלא בכפוף לתנאים מסוימים ולאחר שהחייב חתם על כתב ויתור על סודיות, אולם, חקירה זו וצו לקבלת מידע כאמור לעיל יינתנו רק בהתקיים התנאים הבאים:
1. כאשר החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה (לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) לחוק ההוצאה לפועל).
2. חלפו 45 יום מיום המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.
3. רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
4. נשלחה לחייב בדואר התראה בכתב (בדבר כוונת רשם ההוצאה לפועל להוציא צו חקירה כאמור) וחלפו 7 ימים מיום המצאת ההתראה.
השימוש במידע מוגבל לכללי סודיות והגנת הפרטיות במידה הנדרשת למילוי תפקידו של רשם ההוצאה לפועל.
אם מצא ראש ההוצאה לפועל שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, מבלי לחשוף את מקורות המידע.
שר המשפטים יהא רשאי לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב, יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות והגנה על פרטיות החייב.
סמכויות מיוחדות וערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל
עד כה, לרשם ההוצאה לפועל הייתה סמכות לדון בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולעניין ערעור, דין החלטתו, כדין פסק דין של בית משפט שלום. משמעות הדבר כי על החלטה בטענת פרעתי, לצדדים המעורבים עמדה זכות הערעור בפני בית המשפט המחוזי.
במסגרת התיקון, בוטלה הסמכתו של רשם ההוצאה לפועל לקיים דיון כאילו היה בית משפט, והדיון בבקשה בטענת פרעתי יתנהל בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ולתקנות.
בעבר, ערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל הותנו ברשות רשם ההוצאה לפועל, או בית המשפט המחוזי, לו נמסרה דאז הסמכות העניינית לדון בערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל.
החל מיום 17/05/2009, הסמכות העניינית בדבר ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל הועברה לבית המשפט השלום, בשינויים המחויבים.
בעניינים הבאים, אין צורך במתן רשות מרשם ההוצאה לפועל או מבית המשפט וניתן להגיש ערעור בזכות על החלטות רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט השלום, וזאת כמפורט להלן:
1. החלטת רשם ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
2. פסק דין בדבר אחריותו של נאמן לפי סעיף 25 לחוק ההוצאה לפועל.
3. פסק דין בדבר חיוב צד שלישי לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
4. פסק דין בדבר אחריותו של כונס נכסים לפי סעיף 58.
כל הזכויות במאמר שמורות לעו"ד איתן שווץ©, מנהל פורום הוצאה לפועל באתר הפורומים המשפטיים.
| 
