ירושה אינה אירוע מס – חלק ג'

חלק זה של הרשימה יסיים לסקור את היבטי מיסוי המקרקעין השונים בירושה בישראל (יובהר, במקרה שיש נכסים אף מחוץ לישראל, מסמך זה אינו עוסק בהיבטי המס בגינם, ומומלץ לפנות למומחה מס מקומי באותן מדינות), לאחר שהחלקים הקודם סקרו באופן כללי את עקרונות המס, וכן דנו בהיבטי מס ערך מוסף ובהיבטי מיסוי מקרקעין.

החלק הבא של הרשימה ידון בהיבטי מס הכנסה. (כפי שצוין, ההנחה ברשימותינו לעניין ירושה, הינה כי נכסי העיזבון שהועברו מהמוריש ליורשת, הגיעו למוריש כדין, והם נקנו או נתקבלו, לאחר תשלום מס, והוצהרו כדין על ידי המוריש לרשויות המס).

היבטי מיסוי מקרקעין

בכדי למנוע ניצול הקביעה בחוק, כי הורש אינה מכירה, ומניעת מצב בו דחיית המס תהפוך לפטור, נקבעו בסעיף 5 לחוק הוראות משלימות לעניין מכירה על ידי העיזבון, טרם חולק, כדלקמן:

"(ג)   (1)   מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4.

(2)   במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה (1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות סעיפים 26 ו-37.

(3)   מנהל העזבון אחראי למילוי החובות הקבועות בסעיפים 73, 76, 90א ו-91 ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות האמורות על כל אחד מהיורשים.

(4)   לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר.

לענין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

(1)    לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;

(2)    טרם הסתיימה חלוקת העזבונות."

לאור זאת, היה והיורשים יחליטו במסגרת העיזבון, לבצע מכירות החוצה, שאינה במסגרת חלוקה פנימית בין היורשים עצמם, הרי שיראו מכירה זו כאילו נעשתה על ידי היורשים, ויחול כל האמור לעיל¹.

כפי שראינו, החוק אינו רואה בהורשה² כמכירה, ופועל יוצא מכך אין אירוע מס בעת הפטירה. היה ובוצע מימוש לפני שחולק העיזבון, הצורה של מכירה החוצה לצד שלישי, יראו את היורשים כמוכרים.

בעת מכירה של היורשים, את הנכסים שירשו, החישוב שייעשה יתבסס על יום ושווי הרכישה, שהיה נקבע למוריש, אילו הוא מכר את המקרקעין.

נגזרת של האמור לעיל, היות והורשה אינה מכירה, הרי שאין חובה לדווח על הפטירה או על צו הירושה/צו קיום צוואה לרשויות מיסוי מקרקעין ולבטח אין כל צורך באישורם לצורך העברת המקרקעין על שם היורשים.

סוף דבר

החוק אינו רואה בהורשה כמכירה לצרכי החוק, ופועל יוצא מכך אין אירוע מס בעת הפטירה. היה ובוצע מימוש לפני שחולק העיזבון, בצורה של מכירה החוצה לצד שלישי, יראו את היורשים כמוכרים.

בעת מכירה של היורשים, את הנכסים שירשו, החישוב שייעשה יתבסס על יום ושווי הרכישה, שהיה נקבע למוריש, אילו הוא מכר את המקרקעין.

נגזרת של האמור לעיל, היות והורשה אינה מכירה, הרי שאין חובה לדווח על הפטירה או על צו הירושה/צו קיום צוואה לרשויות מיסוי מקרקעין ולבטח אין כל צורך באישורם לצורך העברת המקרקעין על שם היורשים.

________________________

(1) תשומת ליבכם לפסק הדין, בו"ע 1037/07, חסון אלעזרה נ' מנהל מס שבח. מיסים כב/1 (פברואר 2008) ה-49 מיסים כב/1 (פברואר 2008) ה-49,עמ' 49, בו נקבע כי היום הקובע הוא מועד ההסתלקות מן הירושה (מתן הצהרה כדין לפי תקנה 16 לתקנות הירושה) ולא מועד צו קיום הצוואה, שהוא צו דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי. לכן לדוגמא, אם הירושה כוללת דירת מגורים, היא יכולה להוציא מחזקת דירת מגורים יחידה, המזכה בפטור.

(2) ויובהר, הורשה הוגדרה בסעיף 1 לחוק, בין אם היא על פי צוואה ובין היא על פי דין.