עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה לאחר הגשת כתב - אישום

בעניין מועד הגשת הבקשה קובע חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 , כי הבקשה תוגש לאחר הגשת כתב האישום נגד נאשם ולפני הכרעת הדין ע"י ביהמ"ש המוסמך, וזו לשון החוק : 

" 231. (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט."

	עו"ד אלינור בר סופיר

לשון אחר, היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להורות על עיכובם של הליכים פליליים שכבר החלו קרי, לאחר שכבר הוגש ע"י התביעה כתב - אישום.

הסמכות לעכב הליכים מופעלת במשורה. היועמ"ש אינו מהווה מעין ערכאת ערעור הבוחנת מחדש את החלטת התביעה להגיש כתב אישום לצורך בירור דיות הראיות ו/או קיומו/העדרו של עניין ציבורי בהגשת האישום. בחינת הבקשות המובאות בפניו תיעשה, בהתאמה להנחיה ועל יסוד טעמים יוצאי דופן הנובעים משניים:  (1) נסיבות מיוחדות של העבירה (2) מנימוקים אישיים  מיוחדים של הנאשם. 

לגישתי, לעת קבלת החלטה בבקשה מסוג זה, ובהעדר רשימה סגורה של שיקולים המעוגנת בדין, מוסמך היועץ המשפטי לממשלה לשקול קשת רחבה של שיקולים הנובעים משני הטעמים שצוינו לעיל, ובכלל זה אלו: (1) חומרת העבירה (2) עברו הנקי של הנאשם (3) מצבו הנפשי ו/או הבריאותי ו/או המשפחתי (4) גילו הצעיר או המבוגר של הנאשם (5) השפעתו של ההליך הפלילי על הנאשם (6) היעדרו של עניין לציבור (7) חרטת הנאשם ו/או התנצלותו על ביצוע המעשה (8) העדרה של מסוכנות (9) חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ועוד.  

כמו כן, לפני קבלת ההחלטה בבקשה אפשר, בנסיבות מיוחדות, שהיועץ המשפטי לממשלה יפעל, אם בעצמו ואם באמצעות הפרקליט המטפל בתיק, לעריכת בירור נוסף, בדרכים אלו: הזמנת תסקיר משירות המבחן לגבי המבקש; פנייה לפסיכיאטר המחוזי לשם בקשת הערכה לגבי מצבו הנפשי של הנאשם (בהתייעצות עם מנהל המחלקה לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה ובאישורו);  הזמנת עמדת הנאשם כלפי הבקשה לעכב את ההליכים (כשהבקשה הוגשה שלא על ידו או על-ידי בא-כוחו); פנייה למתלונן לצורך מתן תגובתו (במקרים מיוחדים ובמקרים בהם חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה לנפגע זכות להביע עמדתו בכתב) ; התייעצות עם רשות משמעת לעת שהנאשם הוא עובד המדינה, ומיוחסת לו עבירה הקשורה למילוי תפקידו כעובד מדינה. 

היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לדחות את הבקשה, לקבלה ללא תנאי או להתנותה בתנאי מוקדם או בתנאי מאוחר, לפי שיקול דעתו. לצורך הדוגמא יכול שהתנאי לעיכוב ההליכים יהא עמידה מרצון בפקוח קצין מבחן לפי תקנה 9 לתקנות העמדת עבריינים במבחן, התשי"ט - 1955 , או שירות לתועלת הציבור במסגרת זו, או העמדת המבקש לדין משמעתי. כמו-כן תיתכן התניה מצד היועץ המשפטי לממשלה במכתב בו מביע הנאשם חרטה על המעשה ומתחייב שלא לחזור לעבור עבירות בעתיד. ככלל, לא יעסוק היועץ המשפטי לממשלה במסגרת עיכוב הליכים בקביעת פיצוי לקורבן העבירה. 

יש לציין, כי מלבד התנאי בעניין הליכי משמעת, טעון תנאי כאמור הסכמתו של המבקש.

סיכומם של דברים; הדין מאפשר הגשת בקשה לעיכוב ההליכים הפליליים שנפתחו כנגד נאשם לאחר שהוגש כתב אישום ולפני הכרעת דינו של הנאשם על-ידי בית-המשפט. הגם שמדובר בסמכות המופעלת ע"י היועמ"ש במשורה, עיכובם/הקפאתם של הליכים פליליים אפשרי בנסיבות המצדיקות זאת. משאין הוראת דין המסדירה את רשימת השיקולים אותם ניתן ליטול בחשבון לעת קבלת החלטה בבקשה, הרי שלא חלה על היועמ"ש הגבלה בבחירת שיקוליו לצורך הכרעה בבקשה כל עוד אלו נובעים משני הטעמים שצוינו בהנחיה.     

* עו"ד בר (אלינור) סופיר, חברה בפורום הארצי למשפט פלילי, לשכת עורכי-הדין.